שלום אורח, התחבר !

חדשות הקיבוץ

ברוכים הבאים

ברוכים הבאים לאתר יפעת!

נר נשמה

 מועדי יום השנה לחברי יפעת
מופיע ב"נר נשמה" במדור "נזכור"
בעמוד הבית.

גשם תש"ף

16.10.19 היום נמדדו 2 מ"מ
מתחילת אוקטובר נמדדו 2 מ"מ
מתחילת השנה נמדדו 2 מ"מ

מה קורה

מגזין הוידאו החודשי "מה קורה"
נמצא ב"רוח מקומית".
האחרון מופיע גם בדף הבית.

לוח אירועים

אוגוסט 2019

אש בשדה קוצים


 כיבוי שריפה ליד בית הספר, קיץ תשל"ב (1972)
 בנימין לוי ושמואל ברונר נאבקים באש

 

חודשי הקיץ מוּעדים לשריפות. כדי להצית שריפה גדולה די בסיגריה שלא כּוּבתה בקרבת אורנים, בגיצים מעבודת מכונה, בשבר זכוכית ליד קוצים יבשים, ברוח חזקה בזמן שריפת מזבלה. זה היה נכון בעבר ונכון גם היום.

  

בקורות ימיה של יפעת רשומות כמה שריפות מכאיבות במיוחד: מתבן מלא חבילות קש שעלה באש בשנת 1987, חממת סחלבים שנשרפה בשנת 1978, צריף הנעורים שנדלק בשנת 1972 ולא הצליחו להציל ממנו כלום ועוד כמה, קצת פחות מתועדות-מתוקשרות. השריפות הטראומטיות ביותר היו, כנראה, השריפה בשנת 1960 שכילתה את הצריף שבו הגה ויצר דוד מנור את הבובות הנהדרות שלו, והשריפה בשנת 1990, שבה היה לערימת אפר הצריף שבו תכנן ויצר עזריאל אבן-הר צעצועי עץ יפהפיים עבור ילדי יפעת. בשתי השריפות אבדו יצירות-כפיים מקוריות וייחודיות, עמל של שנים היה בן-רגע למאכולת אש.

  

בראשית ימי יפעת הזעיקו את החברים לכיבוי שריפות באמצעות מכות מהירות בפעמון הברזל הגדול שעמד ליד חדר האוכל (היום במוזיאון העמק). זה היה צליל מבשר רע, שהדיו פשטו בכל העמק והאיצו בחברים לרוץ אל עֵבר העשן והלהבות.

 

לא תמיד יכלו למשוך צינור מים עד מקום השריפה והחברים היו חובטים באש בכל כוחם בשקים, עד שהגיעו – אם הגיעו – מכבי האש על ציודם

 

 מרים  אהרוני, 2019