שלום אורח, התחבר !

חדשות הקיבוץ

ברוכים הבאים

ברוכים הבאים לאתר יפעת!

נר נשמה

 מועדי יום השנה לחברי יפעת
מופיע ב"נר נשמה" במדור "נזכור"
בעמוד הבית.

השתתפות בצער

עם חדוה מלר-ברזילי והמשפחה 
אנו שותפים בצער על מות האם
מרגלית כהן-ארזי ז"ל
יהי זכרה ברוך.

מזל טוב

לדליה ומוטי רחמים
להולדת הנכדה ניב
נינה ליהודית קוצר
בת להדר ובר.
ברכות לכל המשפחה!

מזל טוב

לשרה לוי
להולדת הנכדה
בת לנוי ומור.
ברכות לכל המשפחה!

מה קורה

מגזין הוידאו החודשי "מה קורה"
נמצא ב"רוח מקומית".
האחרון מופיע גם בדף הבית.

לוח אירועים

אוגוסט 2020

כחום היום


הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם... (ישעיהו נה')
ישראל פרלוב, כרם גבת, ראשית שנות הארבעים
 

בצאתם טרם-שחר לעבודת השדה והגן בימים הרחוקים של ראשית ההתיישבות בעמק, היו הוותיקים לוקחים איתם ג'ארה מלאה במים ומכוסה בבד. את הג'ארה הניחו במקום מוצל ומאוּורר, וכשהצמא גבר – היו ניגשים אל הכד וגומעים ממנו מים. ההתאדות האיטית דרך החרס הנקבובי שמרה על קרירות המים גם בימי שרב.

הדרך לשתות מהג'ארה היתה להטות אותה קמעה, כך שהמים יקלחו אל הפה הפתוח בזרם דק היישר מן הפִּייה. פִּיית הכד נטתה להישבר, אבל פִּייה שבורה לא היתה סיבה מספקת לוותר על ג'ארה טובה. כדי להמשיך לשתות ממנה היה צריך להטות את הכד כשהפִּייה השבורה מוחזקת דווקא כלפי מעלה והמים נוזלים אל הפה מפתח הכד. כך בדיוק שובר את צמאו ישראל פרלוב (לימים: שוהם) באחד מימי הקיץ הלוהטים של ראשית שנות הארבעים.

  

מ.א.