שלום אורח, התחבר !

חדשות הקיבוץ

ברוכים הבאים

ברוכים הבאים לאתר יפעת!

נר נשמה

 מועדי יום השנה לחברי יפעת
מופיע ב"נר נשמה" במדור "נזכור"
בעמוד הבית.

גשם תש"ף

16.10.19 היום נמדדו 2 מ"מ
מתחילת אוקטובר נמדדו 2 מ"מ
מתחילת השנה נמדדו 2 מ"מ

מה קורה

מגזין הוידאו החודשי "מה קורה"
נמצא ב"רוח מקומית".
האחרון מופיע גם בדף הבית.

לוח אירועים

ביטמן רמי
רמי ביטמן
בן צביה לבית מוצ'ניק וישראל ביטמן
נולד ד' חשון תרצ"ח, 9.10.1937
נפל ב' סיון תשכ"ז, 10.6.1967
 
סיפור חייו
 

רמי נולד ב-ד' בחשוון תרצ"ח (9.10.1937), בן בכור לצביה וישראל ביטמן.

הוא נולד בקיבוץ כפר החורש, שהוריו נמנו עם מקימיו.

כשהיה בן שבע, נולד אחיו הצעיר דוּדוּ.

 

כבר בגיל צעיר נגלו ברמי תכונות מיוחדות של רצינות, הקשבה, רגישות ועדינות. הוא אהב לשיר, ידע בעל פה שירים וסיפורים והיתה לו משיכה גדולה לטבע. אחרי מלחמת השחרור התפוררה קבוצת המייסדים של כפר החורש ורוב חבריה עזבו. רמי, שנשאר "ילד גדול" יחידי, נשלח ללמוד בקבוצת השרון ברמת דוד. הוריו רצו להישאר בכפר החורש, אבל רמי בן ה-11 לא הסכים. אחרי לבטים מרובים הצטרפו אליו לקבוצת השרון. ביולי 1954 עברה קבוצת השרון בשלמותה מרמת-דוד ליפעת, יחד עם כמחצית מחברי גבת.

 

בקבוצת השרון, ואחר כך ביפעת, היה רמי פעיל ומעורב בכיתתו ובחברת הילדים. הוא בלט ביחסו הרציני והיסודי ללימודים, לעבודה ולשאלות חברה. העסיקו אותו נושאים העומדים ברומו של עולם: מהו יופי, מהי אמונה, משמעות היותנו יהודים, מחוייבותנו לעם ולמדינה, אחריותנו לקליטת עלייה, סולם הערכים של הקיבוץ. בתחילת כיתה ט' יצא להדריך ילדי עולים במעברה ברמת ישי. בפעולות סיפר על הארץ, לימד שירים, עודד את הילדים לדבר בעברית ויצא איתם לטיולים בסביבה כדי שיכירו את טבע הארץ.

 

חודשים ספורים אחרי המעבר ליפעת, יצא ישראל ביטמן עם המשפחה בשליחות התנועה לארגנטינה. רמי היה אז בתחילת כיתה יא'. הוא הרגיש את כובד השליחות על כתפיו ונעשה מדריך בני נעורים של הקהילה היהודית. בפעולות סיפר על מדינת ישראל ועל הקיבוץ והלהיב את חניכיו לעלייה. כשנתיים אחר כך חזר ארצה לבדו, לפני שובה של המשפחה, על מנת להתגייס לצה"ל עם בני מחזורו.

 

יכולות המנהיגות, ההיגיון, האמינות והאחריות של רמי באו לביטוי מלא בשירות הצבאי, שאותו סיים כקצין בנח"ל המוצנח. חבריו זכרו את הרושם שהשאיר עליהם הקצין המוערך, שהחיוך הטוב לא מש מעל פניו גם בשעות קשות ובהתמודדות עם משימות מורכבות, ואת המחשבה הרבה שהשקיע בכל תפקיד ומשימה.


עם שחרורו מן הצבא חזר לענף הפלחה אשר אהב מאז ומתמיד ואת שעות הפנאי לפני המשמרת ולאחריה הקדיש לספריו, שהיו לגבי חבריו ספרים חתומים. את כושרו הרב הוכיח ברצונו ובנכונותו להתעמק בחוגים שהקדישו את זמנם לנושאים שונים ורמי תמיד היה בא לחוגים אלה כשהוא מוכן מראש ויודע את הנושא. 

עם השחרור חזר רמי לענף הפלחה ביפעת. את שעות הפנאי שלפני ואחרי העבודה הקדיש ללימוד מתמיד, בחיפוש אחר פתרונות לתיקון עולם. הוא היה פעיל בדור הצעיר ביפעת ובתנועה וקולו נשמע בצוותי חשיבה ובאסיפות – תמיד שקול, לוחם צדק, קשוב לזולת, קורא לבחינה מחדש של מוסכמות ושואף להתעלות חברתית ואישית.

 

במילואים שירת רמי כמפקד של יחידת סיור שאותה הקים בחיל השריון. הסיירת בפיקודו השתתפה ביום השני למלחמת ששת הימים בקרב השריון הקשה בעמק דותן. רמי פעל שם בקור רוח ואומץ לב בלתי רגילים. על חלקו בהכרעת הקרב, שהשפיע על המשך מהלכי המלחמה, קיבל רמי את עיטור המופת.

 

רמי כבר לא היה אז בחיים. הוא נפל בקרבות רמת הגולן ביום האחרון למלחמה, ב' בסיון תשכ"ז (10.6.1967). רכבו עלה על מוקש כאשר הוביל בקור רוח פלוגת זחל"מים בשדה מוקשים. על שפת המצוק מעל הבניאס מונח עד היום ג'יפ הלנדרובר שבו נהרג. על הסלע הסמוך חרוטה הקדשה לזכרו.


מ.א.