שלום אורח, התחבר !

חדשות הקיבוץ

ברוכים הבאים

ברוכים הבאים לאתר יפעת!

נר נשמה

 מועדי יום השנה לחברי יפעת
מופיע ב"נר נשמה" במדור "נזכור"
בעמוד הבית.

מה קורה

מגזין הוידאו החודשי "מה קורה"
נמצא ב"רוח מקומית".
האחרון מופיע גם בדף הבית.

לוח אירועים

בלה טרוק

מחזור ב' (תרפ"ז-תרפ"ח)
תמונה קבוצתית של בוגרות מחזור ב' בית הספר החקלאי בנהלל, 1928
1=חנה מייזל 2=בלה טרוק
בלה טרוק
     בלה נולדה בשנת 1890 בעיר בריסלב, פלך חרסון, אוקראינה. אחרי גמר הלימודים בגימנסיה למדה הוראה בבית ספר גבוה לנשים באודסה ועסקה בהוראה כמורה פרטית עד שנת 1919.
בעקבות פוגרום ביהודי בריסלב במלחמת האזרחים ברוסיה, עברה המשפחה לבירת המחוז חרסון. בלה, כבת 30, הצטרפה בהתלהבות נעורים לתנועת 'החלוץ' בעיר ועד מהרה נמנתה בין פעיליה הבולטים. אחרי תקופה של הכשרה חקלאית עם חבריה לתנועה במושבה היהודית החקלאית 'שדה מנוחה' בדרום אוקראינה ושנתיים נוספות בפעילות 'החלוץ' בחרסון, ביקשה לעלות ארצה. השנה היתה 1923. מרכז 'החלוץ' במוסקווה שלח אותה ליאלטה, שם החלה להתגבש קבוצת חלוצים לעלייה, כשהיא מחזיקה בעבודה קשה משק חקלאי עצמאי. במשך שנתיים ניסתה הקבוצה הזאת להתגבש ללא הצלחה, ולבסוף התפזרו חבריה לכל עֵבר.
בלה עברה לאודסה ומשם הצליחה לעלות בשלהי 1925.
 
הדרך לבית הספר החקלאי בנהלל
    
 
 
          בבואה ארצה פנתה בלה לנהלל, שם היו לה מכרים משכבר – חברים מתקופת 'שדה מנוחה'.
     כששמעה על קיומו של בית-ספר חקלאי במקום, התרגשה מאוד: מאז ימי 'שדה מנוחה' חלמה על שִׁיבה
     לחקלאות, שבאמצעותה קיוותה להגשים את החלום הציוני. בפנייתה אל מייזל, בעברית מצוינת לעולה
     חדשה, כתבה באחרית המכתב:
          אני רוצה לעבוד במקום שבו, [אחרי] הסתגלותי לעבודה בארץ-ישראל, אגש עם התועלת הכי גדולה, שיש בו
     אנשים שיודעים את עבודה חקלאות. זמן רב אני מתכוננת לעבוד במשק שיש בו יסודות קולטוריים, ומפני זה
     שבמשק [בית הספר] בנהלל יש הרבה מזה שאני רוצה להשיג בעבודה, אני מבקשת לתת לי מקום במשק זה.
 
    
     הידידים בנהלל המליצו, חנה מייזל ערכה את מבחני הקבלה שלה, אפילו הרופא ד"ר ביבר אישר. בלה, לאושרה, חרף גילה הגבוה (36) ואובדן אחת מעיניה בימי הילדות, הצליחה להתקבל למחזור ב', שנפתח ב-1 בספטמבר 1926.
     טרוק בלה, 36, בארץ שמונה חודשים.
    חלתה בטיפוס חוזר.
    מצד הלב – בלי שינויים
    מצד הריאות – בלי שינויים.
    העיניים – עין אחד [אחת] הורחק מסיבת דלקת.
    העין הבריאה עם יריאה [ראייה] טובה (תעודת
    ד"ר וילנסקי).
    מרגישה את עצמה מסוגלת לעבודה קשה.
    מסקנתי: יכולה לעבוד בחקלאות.
    16/9/26 ד"ר י.ביבר
 
 
תקופת נהלל
     בראשית השנה השנייה, 1.10.1927, כותבת בלה מכתב בקשה למועצה הפדגוגית של בית הספר:
     בשנה זו אני רוצה שיתנו לי אפשרות לעבוד וללמוד הענפים האלה:
1) גן ירקות
2) משתלת פרחים
3) גידול דבורים.
בקיץ אני רוצה לקבל לחודש את הבהמה [רפת?].
     חוץ מזה, בזמן הדגירה אני מבקשת אפשרות לתת לי לתפל [לטפל] במכונה [האינקובטור?].
     גן ירקות אני רוצה ללמוד באופן יותר יסודי.
     בתקופות שלא תהיה עבודה לכל הבחורות שתעבודנה בגן, אני חושבת לעבוד במשתלת פרחים, אם תהיה אפשרות,
כדי לקבל מושג מהענף הזה.
 
     בלה החרוצה והשקדנית, בעלת כישורי הוראה והדרכה ברורים, מצאה חן בעיני מייזל ובתום שתי שנות הלימוד וההכשרה, ביקשה ממנה להישאר בבית הספר החקלאי כמדריכה במשתלה,. שנה אחת הדריכה בלה שתלנות בבית הספר בנהלל, ואפשר שהיתה נשארת שם אלמלא ביקשה ממנה עדה מיימון לסייע בהדרכה במשק הפועלות בתל אביב, ואחר-כך להצטרף לצוות בית הספר החקלאי 'עיינות', שזה עתה הוקם ליד נס ציונה.
     באותו זמן כבר היה לבלה ניסיון מקצועי בחקלאות ובהדרכה כאחת והיא סייעה גם בהדרכת קבוצות חלוצים שזה מקרוב באו וישבו בראשון לציון ונס ציונה, בהמתנה לעלייה להתיישבות. אחת הקבוצות האלו היתה קבוצת 'השדה', שחבריה עתידים להתיישב בבאר טוביה, ובסופו של דבר עלו להתיישבות בשדה נחום. אחדים מחלוצים אלה שמחו עד מאוד לפגוש ביפעת 20 שנה אחר-כך את המדריכה המסורה שלהם מימים רחוקים.
 
הדרך לגבת
     אחרי קרוב ל-10 שנים בארץ, הרגישה בלה שהגיע הזמן לשים קץ לחיי ארעי. צריך למצוא מקום, בית וחברה קבועה ולהשתלב בחיים מסודרים של קהילה. זה מכבר רצתה להצטרף לקיבוץ, אך חששה שמא כבר מאוחר מדי. ובכל זאת, עם המלצות החמות של מכרים וידידים, בהם דמויות מוּכָּרות היטב ביישוב, פנתה לגבת בשנת 1934 וביקשה להתקבל למועמדות. לשמחתה הגדולה קיבלוה בגבת, ובתום המועמדות אף התקבלה לחברוּת – חרף הגיל (44! גבוה משל רוב החברים).