שלום אורח, התחבר !

חדשות הקיבוץ

ברוכים הבאים

ברוכים הבאים לאתר יפעת!

נר נשמה

 מועדי יום השנה לחברי יפעת
מופיע ב"נר נשמה" במדור "נזכור"
בעמוד הבית.

מה קורה

מגזין הוידאו החודשי "מה קורה"
נמצא ב"רוח מקומית".
האחרון מופיע גם בדף הבית.

לוח אירועים

ארכיון יפעת

 ארכיון יפעת
 
הארכיון פתוח בימים א'-ה' בשעות 08:00-11:30.
טלפון: 04-6548634
 
מה בארכיון
 
בארכיון יפעת שמורים אלפי מסמכים המתעדים את קורות היישוב ואנשיו, בהם:
  • מיכלים ערוכים על-פי חטיבות, המכילים מסמכים מכל מגזרי החברה והמשק: פרוטוקולים של ועדות ואסיפות, רישומי אוכלוסין, חגים ומסיבות, חינוך, בריאות, ביטחון, מפות ותוכניות מיתאר, תוכניות משק ונתוני ענפים ועוד ועוד – מראשית ההתיישבות בשנות ה-20 ואפילו עוד קודם לכן, ועד היום.
  • עלוני יפעת וקבוצת השרון, כולל עלוני ילדים לדורותיהם.
  • תיקים אישיים של חברים לדורותיהם.
  • אלפי צילומים של חברים וילדים בעבודה ובלימודים, טיולים, חגים, מפגשים מגוונים.
  • קלטות וידאו של ראיונות עם חברים על סיפורי חייהם ואירועים שונים וסלילים וקלטות שמע ממפגשים, מסיבות וחגים.
  • שמות בני משפחות החברים שנספו בשואה וספרי קהילות.
  • ספרים ומאמרים שנכתבו ע"י חברי יפעת.
  • מודעות ופלקטים מלוח המודעות: הודעות יום, חגים ולילות שבת, תורנויות והזמנות לגיוסים ועוד ועוד. 
 
בין מרתפים - סיפור גלגוליו של הארכיון
 
ראשיתו של הארכיון הינה במסמכים, תעודות, צילומים, חילופי מכתבים, פרוטוקולים וכו' שנאספו ע"י שמחה ומלכה ארצי בקבוצת השרון, מתוך מודעות יוצאת דופן לחשיבות התיעוד של חיי הקבוצה. בשנים ההן לא היה בקבוצה ארכיון בהגדרתו הנוכחית, ולא היו עובדי ארכיון. המסמכים הרבים נאספו בארגזים שהוחזקו מתחת למיטה בחדרם הקטן של מלכה ושמחה, שניהם עובדים המטעים במשך כל חייהם.
 
כאשר החל תכנון יפעת בראשית שנות ה-50, התנהל ויכוח על הצורך במקום מיוחד לארכיון. בסופו של דבר סוכם להקצות לארכיון את המרתף של צריף בית הכנסת ומלכה ארצי, במקביל לעבודתה במטע, התחילה בסידור החומר שנאסף בקבוצת השרון והמשיכה בהתמדה באיסוף חומרים חדשים של יפעת – כעת בצורה יותר שיטתית. חומרי הארכיון מראשית ההתיישבות בגבת נשארו, כמובן, בגבת – אך לארכיון הגיעו בכל זאת מסמכים רבי חשיבות גם מגבת – ככל שחברים שמרו אותם אצלם באופן אישי מסיבות שונות. הארכיון היה צפוף, חשוך ובעייתי מבחינת תנאי האיוורור והטמפרטורה. חלק גדול מהמסמכים נעטפו בעיתונים ונקשרו היטב בחוט שפגט כדי לחסוך במקום. בארכיון היה בקושי מקום לאדם אחד, ואיתור מסמך היה כרוך בהליך מסובך.
 
באמצע שנות ה-80, אחרי שמלכה ושמחה הלכו לעולמם, קיבל לידיו חיים גלעד את ניהול הארכיון. הארכיון הועבר לאחד מחדרי אולם התרבות, ששימש במקור כחדר הלבשה ומנוחה לשחקנים התיאטרון המופיעים באולם. חיים, אדם יסודי ומשכיל, בעל ניסיון עשיר בעריכה ובתיעוד, השקיע עבודת ענק בארכיון והיתה לו השפעה מרכזית על עיצוב פניו מבחינה צורנית ותוכנית. הוא רשם מפתחות לחלק גדול מהחומרים, השלים הערות והסברים מאירי עיניים ויצר בסיס איתן לאיתור ונגישות למסמכי הארכיון. ביוזמתו הגיעו לארכיון ספרים שנכתבו ע"י חברים ומאמרים בכתבי-עת שונים, ספרי קהילה ועוד. בהמשך הצטרפו אליו שני חברים נוספים: שמואל פרידלנדר, שהקדיש את רוב זמנו לסידור הצילומים הרבים, וחיים גבתי (הספיק לעבוד בארכיון תקופה קצרה בלבד), שעסק בעיקר בנושאי משק וכלכלה.
 
בשנת 1993 שינה הארכיון שוב מקום – הפעם כחלק מאתר ההנצחה שהוקם מתחת חדר האוכל, שם הוא נמצא עד היום. לעבודה בארכיון נכנסו עוד קודם לכן חנה אדר ויהודית דרור, שהיו הראשונות שעברו קורס מסודר בארכיונאות והחלו לעבוד לפי כללי תיעוד, שימור וביעור מקצועיים. מכאן ואילך החל איסוף חומרים בצורה יזומה, שיטתית ומסודרת. המקום המרווח והעבודה המקצועית המסורה והמעולה של חנה ויהודית שינו את פני הארכיון ללא הכר מכל בחינה והחומרים שבו הפכו נגישים ופתוחים. עם הזמן הצטרפו אליהן רות חורן ועליזה גלעד, שתיהן מזכירות יפעת לשעבר – שהבנתן, זכרונן ונסיונן החברתי תרמו להבנה ופענוח של שאלות והתלבטויות רבות ביחס לעבר. לבקשת כל הצוות, קיבלתי על עצמי את ניהול המקום - אף שעבדתי אז במשרה מלאה מחוץ ליפעת, וזאת במטרה לקדם את המיחשוב. אחרי שרות ועליזה הלכו לעולמן, הצטרפה לצוות אורה ברקאי וכעבור שנה וחצי גם עדנה שהם. יהודית וחנה פרשו מעבודתן בארכיון אחרי למעלה מ-20 שנה.
 
לצד צוות הארכיון נמצאו בכל השנים חברים שהבנת חשיבותו של תיעוד העבר עבור ההווה והעתיד בערה בעצמותיהם ותרומתם לארכיון לא תסולא בפז: מרדכי שפר, עמי השרוני ויאיר פסחי.
 
החזון
 
החברים שעבדו בארכיון יפעת ראו בכל השנים לנגד עיניהם מקום פעיל ותוסס, המושך ילדים, נוער וחברים להתוודע אל העבר ולעסוק בהכרתו ובלימודו. מאור פנים ועזרה ללא גבול קידמו את פני כל המתעניינים, ללא קשר למטרתם, לגילם ולמקומם – כך בגלגולי הארכיון הקודמים, חרף הצפיפות והתנאים הגרועים, וכך במקום הנוכחי – המרווח והנאה. באמצעות פניות לציבור, במיוחד לממלאי תפקידים, ניסו הארכיונאים בכל השנים להגביר מודעות ולדאוג להעברת חומרים בצורה מסודרת לארכיון – למען העתיד.
 
המשימה הגדולה ביותר של הארכיון כיום היא לקדם את המיחשוב ולהעלות תכנים לאינטרנט. תהליך זה הוא רק בראשיתו, ונדרשת בו עוד השקעת עבודה גדולה.
 
מרים אהרוני, מנהלת הארכיון
2013