שלום אורח, התחבר !

חדשות הקיבוץ

ברוכים הבאים

ברוכים הבאים לאתר יפעת!

נר נשמה

 מועדי יום השנה לחברי יפעת
מופיע ב"נר נשמה" במדור "נזכור"
בעמוד הבית.

מה קורה

מגזין הוידאו החודשי "מה קורה"
נמצא ב"רוח מקומית".
האחרון מופיע גם בדף הבית.

לוח אירועים

ההליקופטר

ההליקופטר
 

בילדותי, היתה עולה בכל שנה לקראת פורים השאלה הגורלית למה להתחפש. השאלה היתה עולה בערך בראש השנה וההכרעה היתה צריכה להתקבל עד ט"ו בשבט (ט"ו באדר א' בשנה מעוברת). היה ברור שהתחפושת חייבת להיות מקורית, לא משהו המוני כמו חייל או ערבי, גם אם הכנתה כרוכה בעבודה רבה.

   

לקראת פורים תשט"ו (1955) – פורים ראשון ביפעת – עלה במוחי רעיון גאוני: באותו זמן גיליתי שאם קושרים חוט באורך של כחצי מטר לחור שבקצה סרגל ומסובבים במרץ את הסרגל באמצעות החוט מעל הראש, הסרגל מסתובב במהירות ומשמיע קול טרטור הנשמע כמו רוֹטוֹר של הליקופטר. מאחר שרוֹטוֹר ידעתי לעשות, עלה בדעתי להתחפש להליקופטר.

   

אחי עוזי נרתם לעזרתי ובנה לי במסגרייה מסגרת מפוארת מחוטי ברזל, שכללה את גוף ההליקופטר עם זנב באורך של כמטר אחד, שבקצהו המדחף האחורי. המסגרת נועדה להתלבש מעל הראש ולרדת עד מתחת לישבן. יחד ציפינו את המסגרת בבד והשארנו למעלה חור, שדרכו יכולתי להשחיל החוצה את ידי האוחזת בסרגל עם החוט.

   

לאחר אימון ממושך הצלחתי, גם מתוך הכלא הצר, להושיט את ידי ולסובב כהלכה את הסרגל מעל לראשי, כך שיטרטר בעוז, ממש כמו רוֹטוֹר אמיתי. השארנו בהליקופטר גם חלון קדמי קטן מאוד, שאותו ציפינו בנייר צלופן ולא בבד, כדי שייראה כמו תא טייס וגם יאפשר לי הצצת-מה אל העולם החיצוני.

   

תוכנית מסיבת הפורים היתה עשירה ומרהיבה. בשלב מוקדם נקראתי לבמה. מאוּשָׁר ושמח עליתי לבמה בתחפושתי המקורית, עשיתי בזזזזז עם הסרגל שלי במשך עשר שניות תמימות וזכיתי למחיאות כפיים סוערות. בהמשך הערב הארוך והעליז נאלצתי לעמוד בבדידות הרחק מאחור, במקום שזנבו האדיר של ההליקופטר שלי לא יכה ילדים ואנשים חפים מפשע. כמובן שלא יכולתי להתיישב ולוּ לרגע עם המסגרת שעלי, לא לטעום מאוזני ההמן המתוקות ואפילו לא לשתות מיץ, למרות שהייתי צמא מאוד. את ההצגות הנחמדות של חבריי על הבמה ראיתי רק באופן חלקי מאוד דרך החור הקטן העליון של הוצאת היד, כי חלון הצלופן לא היה באמת שקוף.

   

הרבה שנים זכרתי את חג הפורים הזה לדראון, והאמת היא שיותר לא השקעתי בתחפושות פורים: הסתפקתי בלהיות חייל או ערבי – כמו כולם.

  

יואב אהרוני