מטע ג' קיבל את המים שלו אחרי מטע ב' ומטע א' ולחץ המים לא הספיק להשקיה כמו שצריך. ישראל דיטל הציע שנתחבר אל קו המים הראשי של 'מקורות', שעובר מעבר לכביש כפר ברוך. כמרכז המטע באתי לדבר על זה עם מהנדס המים של 'מקורות' בחיפה. הוא האזין לי בסבלנות, הביע הסכמה עקרונית, אך הסביר לי שהתוכניות של הקו של 'מקורות' הלכו כבר מזמן לאיבוד ואיש אינו יודע היכן בדיוק עובר הצינור. כשראה בצערי, אמר: "מאחורי הארון יש שני ברזלים, קח אותם בידיך". מאחורי הארון היו שני מוטות הברזל בניין רגיל בעובי 6 מ"מ, כפופים בצורת האות ר, כשאורך הזרוע הארוכה היא כ-80 ס"מ ואורך הזרוע הקצרה – כ-20 ס"מ. "אחוז את הברזלים בשתי ידיים בצדדים הקצרים כשהצדדים הארוכים מקבילים ומושטים קדימה", הורה לי המהנדס, "ולך לכיוון הדלת". התחלתי להתקדם. כעבור כמה צעדים התקרבו הברזלים זה אל זה והצטלבו.

"זה פועל אצלך", אמר המהנדס בהערכה.

"מה פועל?", שאלתי.

"אומרים שאפשר למצוא מים זורמים או חפצי מתכת בקרקע באמצעות שני ברזלים פשוטים כאלה. מתחת לרצפה יש קורת ברזל בדיוק במקום שהברזלים שהחזקת הצטלבו. לך עם הברזלים לשטח ונסה למצוא את הקו שלנו".

לא האמנתי, כמובן, בהוקוס-פוקוס הזה, אבל החלטתי לנסות, מה כבר יכולתי להפסיד?

 

הלכתי עם הברזלים מושטים קדימה לאורך כביש כפר ברוך, בתוואי המשוער של הקו. הצחקתי אפילו את עצמי, אבל פתאום הברזלים הצטלבו. הם הצטלבו באותו מקום גם כשהלכתי בכיוון ההפוך. מיהרתי לקרוא ל"מחפרון" של יפעת - מחלוף עם המכוש שלו. מחלוף היכה במכוש באדמה והרים מכסה חתוך מחבית ברזל... ניסיתי שוב. מחלוף הסתכל משועשע איך אני הולך כמו סהרורי אנה ואנה עם הברזלים קדימה. הברזלים חזרו והצטלבו באותו המקום שוב. אמרתי למחלוף: "קדימה,תחפור קצת יותר עמוק". לאחר עוד שני ליטר מבקבוק המים ושני מטר עומק התגלה הצינור הראשי של 'מקורות'...

"ברכותיי", אמר לי מהנדס המים הנרגש בטלפון, "פעם ראשונה שאני שומע שזה הצליח באמת!"...

'מקורות' חיברה את מטע ג' לקו שלה, ובעיית לחץ המים במטע נפתרה.