שלום אורח, התחבר !

חדשות הקיבוץ

ברוכים הבאים

ברוכים הבאים לאתר יפעת!

נר נשמה

 מועדי יום השנה לחברי יפעת
מופיע ב"נר נשמה" במדור "נזכור"
בעמוד הבית.

מה קורה

מגזין הוידאו החודשי "מה קורה"
נמצא ב"רוח מקומית".
האחרון מופיע גם בדף הבית.

לוח אירועים

הטכנאי הצעיר

הטכנאי הצעיר  
 
הדוד של המקלחת המשותפת בגבת הוּסַק בעצים. חבר שרצה להתקלח במים חמים באמת, היה צריך לסור לפני כניסתו למקלחת אל קיטון הדוּד שמאחורי המקלחת ולגדוש את התנור בעצים, כדי שיבערו באש חזקה מספיק זמן. מובן מאליו שאש חזקה כזו לא התאימה לצליַת תפוחי אדמה, ועל כן היו הילדים, שרצו לעסוק בפעילות זו, מסלקים את מרבית העצים, עד שבתנור נשארו גחלים עוממות בלבד, ובתוכן היו קוברים את תפוחי האדמה שלהם. הילדים היו ערים, כמובן, לניגוד האינטרסים שבינם לבין החבר המתקלח, ועל כן נמצאו כל העת בכוננות בריחה מהירה.
 
יום אחד הגיע יצחק נבו מעבודתו במסגריה למקלחת. הוא גדש את התנור בעצים ונכנס להתקלח. תחילה היו המים חמים, אולם כעבור זמן קצר התקררו לפתע. יצחק, שכבר הכיר את התופעה, חגר מגבת וזינק החוצה במטרה לתפוס את ה"שקצים". כל הילדים הספיקו לברוח מבין ידיו, פרט לאחי עוזי, שהיה קטן ואיטי מכולם, ואולי גם פחות ער לסכנה. יצחק אחז את עוזי בזרועו ביד אחת, ואת היד השניה הכניס לכיס חולצתו של עוזי. הוא שלף משם תפוח אדמה מפוייח אחד, ואחריו שני. בכיס החולצה עדיין נותר משהו. יצחק שלח את ידו בפעם השלישית ושלף מהכיס גיליון נייר מקופל, מקומט ומפוייח.
 
כאן המקום לספר משהו על הנייר הזה. בנוהג שהיה קיים אז בבית-הספר המשותף ברמת-דוד, כאשר הגיעה עונת השתילה של סלק הבהמות, היו הילדים מפסיקים את לימודיהם ויוצאים לשתול סלק. העבודה נעשתה על-פי מפתח מוסכם: יומיים כולם עובדים בגבת, יום בהשרון ויום בעיינות. אותו נוהג היה קיים גם בעונת דילול התירס, ובעוד עונות של עבודות המוניות. אף ילד לא אהב את העבודות האלה, אולם לעוזי הן נראו מיותרות לחלוטין. הוא חשב שאפשר לבנות מכונות שיעשו אותן. אשר על כן, בבוא עונת שתילת הסלק ניגש עוזי לתכנון מכונת שתילה. הוא תכנן זרועות מיוחדות, המוּנעות בכוח גלגלי המכונה, שכל אחת מהן היתה מיועדת לתפוס בתורהּ שתיל סלק מתוך הארגז, ולנעוץ אותו באדמה בדיוק במקום הנכון, בכיוון הנכון ובעומק הנכון. המכונה היתה מצוידת, כמובן, בזרועות רבות, כדי שתספיק לשתול במהירות. אב-הטיפוס תוכנן לשתילת שורה אחת, אולם ברור היה שלאחר שנפתרה הבעיה, ניתן יהיה לבנות מכונות שישתלו שורות רבות בבת-אחת. התכנון אומנם לקה בכמה חסרונות שולִיִים, אבל את עוזי סיפק הפתרון העקרוני. הוא שירטט את המצאתו על גיליון נייר בעזרת עפרון קוֹפִּי (כזה, שכאשר מרטיבים את קצהו בעזרת הלשון, הוא כותב כמו עט), קיפל את הגיליון, תחב אותו לכיס חולצתו, ושכח מכל העניין.
 
יצחק פתח בזהירות את הנייר המקומט, נזהר שלא ללכלך את אצבעותיו יותר מדי, והתבונן בעיון בשרטוט, ללא מילה, כדרכו. אחר-כך קיפל אותו לאט ובדייקנות, החזיר אותו לכיסו של עוזי, והפטיר: “יפה מאוד, אבל זה לא יעבוד".
כך אמר, וללא מילה נוספת חזר להתקלח במים קרים. 
  
יואב אהרוני