שלום אורח, התחבר !

חדשות הקיבוץ

ברוכים הבאים

ברוכים הבאים לאתר יפעת!

נר נשמה

 מועדי יום השנה לחברי יפעת
מופיע ב"נר נשמה" במדור "נזכור"
בעמוד הבית.

מה קורה

מגזין הוידאו החודשי "מה קורה"
נמצא ב"רוח מקומית".
האחרון מופיע גם בדף הבית.

לוח אירועים

הר עצמון

הר עצמון
 
לקראת הטיול למכתשים בכיתה י"א החליט עודדי, מדריך הכיתה שלנו, שאנו לא מוכנים כראוי לטיול הקשה. כדי להביא את הכושר הגופני והסיבולת שלנו לרמה הרצויה, תיכנן עודד טיול-הכנה בן יומיים באיזור הקרוב. התיכנון היה פשוט: נצטייד בכל הדרוש לטיול בן יומיים, כולל ציוד שינה, נצא ברגל מיפעת בשעת צהריים בכיוון כללי צפונה, נישן בשטח, ולמחרת נמשוך מערבה לרמת-יוחנן. היתה, אולי, בעייה קטנה: הטיול היה צריך להתקיים לפני הטיול השנתי למכתשים, כלומר בחורף, ובחורף לפעמים יורדים גשמים בצפון. אבל עודדי החליט שיהיה בסדר, ואנחנו סמכנו עליו בעיניים עצומות.
 
יצאנו כמתוכנן מיפעת ומשכנו צפונה, דרך סיבוב שימרון והקצה המערבי של בקעת בית נטופה, עד צלעו המערבית של הר עצמון, נוכח הכפר כַּאוּכָּב. המשכנו בטיפוס על המדרון תוך עיקוף הפסגה ממערב, והגענו אל צלעו הצפונית, התלולה, של ההר. כאן ירד עלינו הלילה, ועודדי השכיל למצוא במדרון התלול מישטח קטן, כמעט ישר, שהיה בו די מקום לשינה בצפיפות של כל בני הכיתה. התארגנו לארוחת ערב מהירה, שלאחריה שכבנו לישון עייפים ומרוצים. בימים ההם היו שקי שינה מוצר יקר-מציאות, שרק מעטים מבינינו השיגו אותו. לרובנו היו שמיכות צמר, והתעטפנו בהן לקראת שינה. לפי היעלמות הכוכבים יכולנו להבחין שהשמיים מתחילים להתענן, ואף ירדו טיפות גשם אחדות, אולם לא היינו מודאגים, כיוון שעודדי אמר שיהיה בסדר.
 
הגשם התחיל לרדת בבת-אחת ובעוצמה רבה בערך בשעה עשר. ישני שקי השינה עדיין ניסו להתכרבל בתוכם, ושניים מהם כמעט נסחפו עם זרמי המים העזים במדרון. רובנו, בעלי השמיכות, ראינו מייד שזה לא עסק. קמנו, איש מכורבל בשמיכותיו הרטובות, ועמדנו במקום, רועדים מקור. לאט-לאט למדנו שמוטב ביחד מאשר לחוד, וכעבור זמן לא רב היינו כולנו מחובקים ורועדים יחד כאשר שמיכותינו הרטובות מהוות גג לראשינו. בזמן זה כבר הצטרפו אלינו גם מיואשי שקי השינה. הלילה היה עוד צעיר, הגשם המשיך לרדת בעוז ללא הפסקה, וידענו שיהיה עלינו לעמוד כך עוד שעות ארוכות.
 
בשלב זה התחיל מישהו לשיר, אבל השירה נשמעה בטרֶמוֹלוֹ של רעידות ודעכה מהר. עודדי הציע שנספר סיפורים, הצעה שהתקבלה בהתלהבות. איני זוכר עכשיו את כל הסיפורים שסופרו באותו לילה ארוך, אבל הסיפור הפותח היה שייך ליחזקאל. הוא סיפר את אגדת הזאב ושבעת הגדיים בנוסח מתאים לנסיבות, ומאוד מפורט. על-פי הנוסח הזה, כאשר הזאב נכנס לביתם של הגדיים ברח הגדי הראשון לחדר המיטות, והסתתר היטב בתוך שמיכת הפוך, בין השמיכה לציפה (כאן בא תיאור מפורט של המזרון הרך, שמיכת הפוך וכו'). גדי שני הסתתר בערימת כרים בתוך ארון המצעים, שלישי ברח למקלחת ועשה לעצמו בהזדמנות מקלחת חמה של שעה שלֵמה, רביעי ברח למטבח, וכדי להסוות את עצמו עסק בהכנת חביתה לוהטת מ-8 ביצים, וכן הלאה. הסיפור הזה נמשך לפחות שעה, כאשר אנחנו מבקשים כל הזמן מיחזקאל להוסיף פרטים, כדי שהתמונה תהיה יותר ברורה. אם אינני טועה, היו שם בסוף יותר מעשרים גדיים. אחרי הסיפור הזה המשיכו גם אחרים לספר סיפורים בתורם, וכך הצלחנו להגיע לבוקר.
 
עם הזריחה מתחנו את אברינו הנוקשים, ארזנו את שמיכותינו הרטובות, והתחלנו למשוך מערבה. השמיים היו מעוננים רק בחלקם, אולם לכל אורך הדרך היה החלק המעונן בדיוק מעלינו, והגשם ירד בלי הפוגה. הגענו לשפרעם בשעת צהריים מאוחרת. עודדי החליט לוותר על ההמשך לרמת יוחנן, ועלינו על אוטובוס לחיפה. הנוסעים הערבים המעטים באוטובוס לא היו מאושרים מחֶברתנו הנוטפת מים ומבוצבצת. רובם היו לבושים בבגדיהם הטובים, כיוון שבשעה זו אנשים כבר לא נוסעים לעבודה, והם השתדלו להצטופף הרחק מאיתנו. גם באוטובוס מחיפה ליפעת השתדלו הנוסעים לשמור מאיתנו מרחק, אבל הם היו פחות מנומסים ובאו בטענות אל הנהג שהירשה לנו לעלות על האוטובוס. לבסוף הגענו ליפעת. אם לסכם את טיול ההכנה הזה, ניתן לומר שהוא השיג את המטרה: היינו מוכנים לטיול למכתשים וידענו שאם יתפוס אותנו מטר פתאומי במכתש הגדול או הקטן, כבר נדע מה לעשות.
 
יואב אהרוני