כששלמה דורי קיבל את ריכוז הרפת בתחילת שנות ה-60 הוא הנהיג דמוקרטיזציה בענף: אחת לשבועיים כונס צוות הרפתנים לישיבת צוות. אחרי הדיווח השוטף של שלמה, עלו לדיון נושאים הנוגעים למדיניות הענף והתקבלו החלטות מהותיות. זאת היתה מהפכה של ממש, מאחר שעד אז היו כל ההחלטות האלה מתקבלות באופן בלעדי על ידי מרכז הענף – מוטיק גוטמן.

 

חודשים אחדים לאחר הנהגת המדיניות החדשה הועלתה לדיון בישיבת הצוות הבעייה של גלוריה. גלוריה היתה פרה שחורה גבוהה ויפה שנתנה הרבה חלב, אבל היתה בעטנית במכון החליבה. הסובל העיקרי מבעטנותה של גלוריה היה קלמן לוריה, הן בגלל זרועותיו הקצרות והן מפני שגלוריה, שידעה להתבונן ולכוון את בעיטותיה היטב, הצליחה לפגוע תדיר במשקפיו, וגררה אותו שוב ושוב לנסיעות מיותרות לשם התקנת משקפיים חדשים.

 

קלמן דרש להוציא את גלוריה מהעדר מייד. שלמה התנגד בטענה שלא מוותרים בקלות על פרה כל כך טובה.

בסופו של דיון הוחלט ברוב קולות על פשרה: גלוריה לא תוצא לאלתר מהעדר, אבל היא לא תוזרע ותוצא כאשר תנובתה תפחת.

 

שבוע לאחר מכן, בדרכי לעבודה, נכנסתי למשרד הרפת כדי להתעדכן ביומן בחדשות העבודה.

על השולחן ראיתי את כרטיס ההזרעה של גלוריה ועליו רשומה הזרעה חדשה, מאותו היום.

נדהם שאלתי את שלמה: איך יכולת לעשות דבר כזה, הרי זה בניגוד להחלטת צוות מפורשת?!

שלמה הבליע חיוך ערמומי בזווית פיו וענה: ראיתי שהיא דורשת ולא יכולתי להתאפק...