יחיאל פייניק, איש העלייה שנייה, היה מוותיקי החברים ביפעת.

בשנת 1966, כאשר מלאו לו 70 שנה, ערך לו צוות הנוטעים מסיבה גדולה.

יחיאל ישב אל "שולחן הנשיאות" והקשיב בעיניים עצומות-למחצה לברכות חבריו.

כאשר נתן המנחה את רשות הדיבור לחתן המסיבה. נדרכו כולם: מעולם לא שמעו את יחיאל נואם בציבור.

יחיאל פתח ואמר: "אני שמח שאני סיבה לשבת-אחים-גם-יחד, ואני מודה לעושים בדבר הזה, ובזה אסיים"...