שלום אורח, התחבר !

חדשות הקיבוץ

ברוכים הבאים

ברוכים הבאים לאתר יפעת!

נר נשמה

 מועדי יום השנה לחברי יפעת
מופיע ב"נר נשמה" במדור "נזכור"
בעמוד הבית.

מה קורה

מגזין הוידאו החודשי "מה קורה"
נמצא ב"רוח מקומית".
האחרון מופיע גם בדף הבית.

לוח אירועים

חג הפועלים

חג הפועלים
 
מסיפורי עמליה אהרוני:
  
בראשית שנת הלימודים תשי"ח (1957/8) הגעתי ליפעת, כמורה שכירה. לידיי הבלתי אמונות (בסך הכול שנה שנייה בהוראה) קיבלתי את כיתה א'. לקראת ה-1 במאי התבקשתי לספר לילדים מדוע מציינים אותו, מדוע מניפים דגלים אדומים בכל יפעת ופורשים מפות חגיגיות על השולחנות בחדר האוכל, מדוע החברים מתרגשים ולא יוצאים לעבודה כבכל יום.
  
לא קל להסביר את המאבק הסוציאליסטי לילדי כיתה א'. סיפרתי לילדים על ניצול הפועלים בעולם עד לפני זמן לא רב, על מאבקיהם לזכויות אנושיות בסיסיות, ליום עבודה של 8 שעות, להתנגדות לעבודת ילדים צעירים, על המשך הדיכוי והניצול בכמה ארצות. הסברתי את משמעות הסיסמא "פועלי כל העולם התאחדו" שהתנוססה בגאון על גג חדר האוכל וסיפרתי לילדים מדוע צבע הדגל אדום.
   
"גם ההורים שלכם הם פועלים", אמרתי ברגש לילדים שהקשיבו לי בעיניים נוצצות, "לכן אחד במאי הוא חג כל-כך חשוב לנו"...
פתאום ראיתי מולי את ברוריה, תלמידתי החביבה, פורצת בבכי בלי קול. דמעותיה זלגו חרש וראשה היה מושפל. "ברוריה, מה קרה?", שאלתי בדאגה. ברוריה ענתה בקול חנוק מדמעות: "אבא שלי לא פועל... הוא נוטע..."
  
רק אז תפסתי. בעולמם של ילדי יפעת היה רק קומץ עובדים שנקראו "פועלים": אלה היו פועלי הבניין של יפעת הצעירה, שהיתה עדיין בתנופת בנייה גדולה. שאר החברים לא היו "פועלים". הם עבדו ברפת ובלול, בפלחה ובמתפרות, בחדר האוכל, במוסך, בטיפול בילדים... אפילו אברומצ'ה לא היה "פועל", הוא היה נוטע...
חג הפועלים לא היה שלו.
 
עמליה בשיעור עם הכיתה הנזכרת, כשהם כבר בסוף כיתה ב', תשי"ט (1959)
ילדים מימין לשמאל: מלפנים: מיכאל קאופמן, מיכל גולן, שמוליק ברונר. מאחור: יצחקי רוזנמן, ברוריה יזרעאלי.
על הלוח מאחור: "שיר אביב" של היינה, בתרגומה של לאה גולדברג, שהושר בשני קולות במנגינתו האלמותית של מנדלסון.