שלום אורח, התחבר !

חדשות הקיבוץ

ברוכים הבאים

ברוכים הבאים לאתר יפעת!

נר נשמה

 מועדי יום השנה לחברי יפעת
מופיע ב"נר נשמה" במדור "נזכור"
בעמוד הבית.

השתתפות בצער

עם חדוה מלר-ברזילי והמשפחה 
אנו שותפים בצער על מות האם
מרגלית כהן-ארזי ז"ל
יהי זכרה ברוך.

מזל טוב

לדליה ומוטי רחמים
להולדת הנכדה ניב
נינה ליהודית קוצר
בת להדר ובר.
ברכות לכל המשפחה!

מזל טוב

לשרה לוי
להולדת הנכדה
בת לנוי ומור.
ברכות לכל המשפחה!

מה קורה

מגזין הוידאו החודשי "מה קורה"
נמצא ב"רוח מקומית".
האחרון מופיע גם בדף הבית.

לוח אירועים

יולי 2020

אַתְּ, יִפְעַת, תִּגְדְּלִי וְתַעֲלִי / מַה נִתֵּן לָךְ, יָפָתִי שֶׁלִּי / וְיַחְדָּו אוֹתְךָ נֹאהַב / בֶּעָתִיד וְגַם עַכְשָׁו... ("חג עשור" ~ יאיר פסחי)


מבני משק, תשכ"ג (1963)
צילום: מרדכי שפר
 

לקראת שנת העשור ליפעת, צילם מוטקה שפר עשרות צילומים: חברים בעבודתם, ילדי יפעת, פינות בחצר, מבנים ומוסדות ציבור, מבני משק, מטעים ושדות. בחג העשור, יולי 1964, הוצגה תערוכת הצילומים הנהדרת. התמונה שלפנינו היא אחת התמונות האלה – צילום מראש מגדל האסם לכיוון צפון-מערב.

  

בימין התמונה, ממזרח למבני הרפת, רואים את הדרך שעברה בין הרפתות ללולים. היתה זו דרך עפר לבנה, שהעלתה בקיץ ענני אבק אחרי כל רכב נוסע – משאית, טרקטור, טנדר ואפילו אופניים. היום היא סלולה. המבנה היחיד שרואים משטח הלולים הוא הצריף העומד מימין לדרך [1]. הצריף הזה היה מחסן, שבו מיינו את הביצים מלולי ההטלה. מאוחר יותר נבנה מחסן ביצים משופר, וזמן לא רב אחר כך עבר הלול רפורמה מקיפה ונשאר עם שלוחה אחת (פיטום). כששלוחת ההטלה בוטלה, כבר לא היו ביצים ולא היה צורך במיון ביצים. ללולנים נשאר מחסן-צוות נחמד.

  

ועוד בימין הדרך, שלוש עגלות מלאות סלק מספוא ("סלק בהמות"). כבר שנים שאין מגדלים את מין הסלק הזה להאבסת פרות, אבל פעם היה לו מקום חשוב בין גידולי המספוא.

  

המבנה הקטן בעיקול הדרך [2] נבנה עבור גנרטור. לידו נמצא צריף [3], שהיה בראשית יפעת מתבן (ראו את הגג!) ובהמשך, כאשר היקף הפעילות בבית האריזה לאגסים ותפוחים גדל, הוסב למחסן של בית האריזה, כפי שמעידים ארגזי העץ בחזית המבנה ומשטחי העץ לארגזים בצידו המערבי. שנים אחר-כך ייסגרו קירות המבנה הזה בפחים והוא יהיה למחסן גרעיני הכותנה המיתולוגי, שהיה ממקומות הבילוי האהובים ביותר על ילדי יפעת הצעירים.

  

בית האריזה הגדול, כולל בית הקירור, נמצא מחוץ לתמונה, מדרום למחסן הארגזים, ממש מעֵבר לדרך. בימי הקיץ עבדו בו חברים ונוער במשמרות ובגיוסי בוקר וערב, כדי להספיק למיין את כמויות הפרי העצומות שהובאו לכאן מן המטעים.

  

מצפון לצריף שתי רפתות לחולבות, רפת א' [4] ורפת ב' [5]. לכל אחת מהן צמוד בצד המזרחי מגדל סילו עגול (מגדל תחמיץ) [6 ו-7], שמהם נשאר היום רק אחד [6]. אוהבי הסיפורים מוזמנים לקרוא בקישור למטה ("הצפון נגד המזרח") מדוע רואים את פתחי היציאה רק של אחד מהם, זה שכבר איננו [7].

  

לפני מגדל הסילו הזה נמצאות שלוש עגלות, אחת מהן – פלטפורמה פתוחה, ועליה חבילות קש. החבילות האלה שימשו כרֶפֶד לפרות. הן הוכנסו לסככה בעזרת טרקטור (בשנים הראשונות – עם סוס ועגלה) ופוזרו ידנית בחצרות.

  

מכון החליבה [8] נמצא ממערב, בין שני מבני החולבות.

  

מצפון לרפת ב' נמצאים שני מתבנים [9 ו-10], רפת ג' [11], סככת העגלים, עוד מתבן [12] ורפת ההמלטות [13], שבחציה המערבי היתה רפת היונקים.

  

ומה עוד בצילום היפה? המרעה הזרוע ממערב לרפתות (חדי העין יכולים להבחין בממטרות המשקות את השטח), שדה מהלול שהיה מאוחר יותר למטע אבוקדו, שדות ומטעים שאינם שלנו והרי נצרת באופק.

  

יום הולדת שמח, יפעת!

  

מרים אהרוני, 2020

  

הצפון נגד המזרח