שלום אורח, התחבר !

חדשות הקיבוץ

ברוכים הבאים

ברוכים הבאים לאתר יפעת!

נר נשמה

 מועדי יום השנה לחברי יפעת
מופיע ב"נר נשמה" במדור "נזכור"
בעמוד הבית.

מה קורה

מגזין הוידאו החודשי "מה קורה"
נמצא ב"רוח מקומית".
האחרון מופיע גם בדף הבית.

לוח אירועים

כלבים שוטים

כלבים שוטים
 
 
בוקר אחד נמצאה במשק הילדים כבשה צעירה עם פצע נשיכה רציני. הווטרינר חבש את הפצע, נתן לכבשה זריקה נגד כלבת ואמר שצריך לחסן עכשיו את כל הכבשים והטלאים. הוא היה מודאג מאוד, כי היו לו כבר דיווחים מכמה משקים באזור על כלבים משוטטים ומקרי נשיכה של פרות וכבשים. "הכי חשוב זה לחסל במהירות את הכלבים השוטים!", אמר הווטרינר.
  
כעבור ימים אחדים באו אלי המזכיר והתברואן. הם ביקשו ממני לחסל את הכלבים השוטים. אני ממש לא אוהב להרוג בעלי חיים, אפילו במקרים שאין ברירה. לכן עשיתי את עצמי כאילו אין לי מושג במה מדובר והתחלתי להתחכם: "מה זה כלבים שוטים?", שאלתי את המזכיר, "איך אדע אם כלב הוא שוטה או חכם?"... המזכיר השיב לי באותה מטבע: "שאל אותו כמה זה שתיים ועוד שלוש. אם ישיב נכון, כנראה שהוא חכם"... התברואן, שלא הבין את חילופי ההתחכמויות, ענה לי ברצינות: "כלבים שוטים הם כלבים ללא בעלים, שאינם מקבלים חיסונים ומהווים סכנה של כלבת. לפי דיווחי השומרים בזמן האחרון, הם מגיעים אלינו כמעט כל יום לפנות בוקר מכיוון הרי נצרת ומסתובבים במשק הילדים וברפת עד שהחברים מגיעים לעבודה".
  
"במה אצוד כלבים שוטים?", שאלתי את חבריי, כשבלבי אני כבר מבין שדחקו אותי לפינה. "קיבלנו בשבילך אישור מיוחד מהמשטרה לצוד את הכלבים ברובה טוטו", ענה לי המזכיר, וכשראה את הבעת פני הוסיף: "מוטקה, אתה ידוע כצלף טוב, אני בטוח שתצליח במשימה. אלמלא הסכנה לילדים ולחברים לא היינו מבקשים ממך לירות בבעלי חיים".
  
וכי היתה לי ברירה? הלכתי ליוסף טרנר וביקשתי ממנו להשאיל לי את רובה הטוטו שלו. "ברצון", אמר לי יוסף. "אני בכלל רוצה להיפטר מהרובה הזה, הוא לא דרוש לי יותר. אשמח אם מישהו יקנה אותו ממני תמורת 30 לירות".
  
למחרת קמתי בטרם שחר והלכתי למשק הילדים לחכות לכלבים השוטים. הרובה הטעון היה תלוי לי על הכתף. כעבור זמן קצר התקרבה להקה של כלבים פראיים מכיוון הבוסתן. התקדמתי לקראתם בצעדים מהירים, כשפתאום נקרעה הרצועה של הרובה. הרובה נפל לי מהכתף אחורנית, נחבט בקרקע וירה. שמחתי שעדיין כל-כך מוקדם וכולם עוד ישנים – רק זה היה עוד חסר לי, שמישהו ייפגע... הכלבים שינו כיוון ופתחו במרוצה משוגעת לעבר הרפת. הרמתי את הרובה וראיתי שמעוצמת הנפילה הקת נשברה.
  
לא יכולתי להחזיר ליוסף את הרובה הטוטו שלו עם קת שבורה. נסעתי לחיפה לחנות של כלי נשק ושאלתי כמה עולה קת חדשה. אמרו לי: "50 לירות". חשבתי לעצמי: מוטב כבר לשלם ליוסף 30 לירות ולקנות ממנו את הרובה. יוסף יקבל מה שרצה ולי יהיה רובה טוטו, אומנם עם קת שבורה – אבל אולי אצליח לתקן. "תמיד טוב שיש רובה בבית", ניסיתי לשכנע את עצמי, "מי יודע, אולי ארצה פעם לצוד משהו... יהיה לי רובה משלי ולא אצטרך לבקש טובות מאף אחד".
  
הלכתי לנגריה להדביק את הקת. העץ היה ספוג שמן והדבק לא החזיק. ראה אותי בצערי יוסף דאובר – נגר-אומן מדופלם – לקח את הקת, הקציע, הדביק ושייף. אחרי הצבע והלכה היתה הקת עוד הרבה יותר יפה מבראשונה – כמו חדשה. הרכבתי חזרה את חלקי הברזל עם הקת, חיברתי היטב גם את הרצועה וחזרתי הביתה שמח. נכון שכלבים שוטים לא צדתי, אבל כנגד זה קניתי לעצמי רובה שלא הצטרכתי! היה נדמה לי שעשיתי עסקה טובה.
ומה היה הסוף עם הכלבים השוטים, אתם שואלים? התברואן והמזכיר הזמינו ציידי כלבים מקצועיים שחיסלו את הלהקה המסוכנת והסירו את איום הכלבת מהאזור.
 
 
  
מוטקה שפר