שלום אורח, התחבר !

חדשות הקיבוץ

ברוכים הבאים

ברוכים הבאים לאתר יפעת!

גשם תש"ף

3.11.19 היום נמדדו 2.5 מ"מ
מתחילת נובמבר נמדדו 2.5 מ"מ
מתחילת השנה נמדדו 28 מ"מ

נר נשמה

 מועדי יום השנה לחברי יפעת
מופיע ב"נר נשמה" במדור "נזכור"
בעמוד הבית.

מה קורה

מגזין הוידאו החודשי "מה קורה"
נמצא ב"רוח מקומית".
האחרון מופיע גם בדף הבית.

לוח אירועים

למען המולדת

למען המולדת
מסיפורי הפילוג
  

יואב אהרוני זוכר:

   

היה זה בשנת 1951, זמן קצר לאחר שהתברר סופית שקיבוץ גבת מתפלג. כולם, כולל הילדים, ידעו מי במאוחד (הרוב) ומי באיחוד (המיעוט). באחד הימים, כאשר הייתי בדרכי מאזור בית הספר לכיוון מקלחת הילדים, התקרבה מולי חזית מאיימת של שלושה נערים מפ"מניקים (מאוחד): ואליש מלכין ויהושע רבניצקי מכיתה י' ו חיים הנר מכיתה ח'. אני הייתי בכיתה ו', ילד מפא"יניק (מהאיחוד). השלושה צעדו לעברי באון כשהם שרים בגרונות ניחרים את מארש החיילים האדום: "זָא רוֹדִינָה, זָא לֶנִינָה, זָא סְטָאלִינָה, הוּרָה הוּרָה!" (למען המולדת, למען לנין, למען סטאלין, הידד הידד!).

   

זזתי לשולי המדרכה הרחבה בתקווה שיניחו לי לעבור בשלום. זה לא קרה. השלושה חסמו אותי ודרשו ממני להצטרף לשיר כתנאי למעבר. הייתי אומנם רק בן 12, אבל גם לי היו עקרונות. סירבתי. בתגובה השליכו אותי השלושרים מהמדרכה אל גינת הוורדים הצמודה והמשיכו לצעוד בזקיפות הקומה השמורה לאנשי הזרוע הצודקים תמיד. קמתי חבול ודקור, אבל גאה בעצמי: למרות כוחי הדל מול האויב, לא בגדתי.

   

להאזנה לאחד הביצועים הסוחפים של "זא סטאלינה, זא רודינה" - לא זהה לשיר ששרו נערי גבת אבל דומה ברוחו - לחצו כאן.