שלום אורח, התחבר !

חדשות הקיבוץ

ברוכים הבאים

ברוכים הבאים לאתר יפעת!

הודעת אבל

הננו מודיעים בצער
על פטירת חברתנו היקרה
שולה בן-ישראל ז"ל.
ההלוויה נערכה
ביום ד', 27.5.20
יהי זכרה ברוך.
 

גשם תש"ף

25.5.20 היום נמדדו 1 מ"מ
מתחילת מאי נמדדו 21 מ"מ
מתחילת השנה נמדדו 773 מ"מ
שהם 140.4% מהממוצע הרב-שנתי

נר נשמה

 מועדי יום השנה לחברי יפעת
מופיע ב"נר נשמה" במדור "נזכור"
בעמוד הבית.

מה קורה

מגזין הוידאו החודשי "מה קורה"
נמצא ב"רוח מקומית".
האחרון מופיע גם בדף הבית.

לוח אירועים

מאי 2020

הַיַּּעְרָה, הַיַּּעְרָההַיַּּעְרָה בְּקֶשֶׁת וָחֵץ! 


ילדי הגן בחורשת שריד, ל"ג בעומר תשל"ב (1972)
ניתנים לזיהוי: ליאת בן-שחר, עם הגבס על היד הימנית - שנייה משמאל, לפניה  יובל רז; אילן פיין - בקצה השורה
 
במקור היה ל"ג בעומר יום שבו מותרת שמחה ליום אחד בעיצומה של תקופת האבֵלוּת שבין פסח לשבועות (ימי ספירת העומר). באתוס הציוני הוסב מועד זה ליום-חג עם מאפייני גבורה, שאיפת חירות וחוסן לאומי. מרד בר-כוכבא, שהמיט אסון וחורבן על עמנו, היה לסמל החג ומנהגי ל"ג בעומר נקשרו לסיפורים על כוחנו ועוצם ידינו בימים ההם (ובזמן הזה): מדורות – זכר למשואות שהודלקו על ראשי ההרים כדי להעביר את בשורת המרד; אימונים ותחרויות בקשת וחץ – כלוחמי בר-כוכבא עזי הנפש, שזה היה נשקם הדל מול הצבא הרומי, החזק והמצויד בצבאות העולם וכו'. 
   

ביפעת, כמו בארץ כולה, פנה ל"ג בעומר באופן כמעט בלעדי אל הילדים. רישומו בקרב המבוגרים לא ניכר כלל, למעֵט התחרות הסמויה בין אבות על הכנת קשת חזקה וגמישה וחיצים שנורים למרחק. ילדי יפעת הצעירים, דור שלישי ורביעי לחלוצים הוותיקים, היו יוצאים ביום זה אל חורשות האורנים עם הקשת והחיצים, מדליקים מדורה, אוכלים ביצים קשות חומות, שהוכנו במטבח על ידי בישול עם תמצית תה (מסורת בעלת שורשים עמוקים) וזוללים תפוחי אדמה מפוחמים היישר מן הגחלים.

  

בשנים האחרונות פחתה ההתלהבות ממרד בר-כוכבא ול"ג בעומר הוריד הילוך, אף כי עד היום אין מוותרים על עשן המדורות. 

  

מ.א.