שלום אורח, התחבר !

חדשות הקיבוץ

ברוכים הבאים

ברוכים הבאים לאתר יפעת!

גשם תשפ"א

22.11.20 היום נמדדו 19 מ"מ
מתחילת מאי נמדדו 110 מ"מ
מתחילת השנה נמדדו 110 מ"מ

נר נשמה

 מועדי יום השנה לחברי יפעת
מופיע ב"נר נשמה" במדור "נזכור"
בעמוד הבית.

מה קורה

מגזין הוידאו החודשי "מה קורה"
נמצא ב"רוח מקומית".
האחרון מופיע גם בדף הבית.

לוח אירועים

מבצע אבטיח

מבצע אבטיח
 
באחד מימי החופש הגדול בין כיתה י' ל-יא', יצאו חנן ליס ודוד נבו להטיס טיסן-מנוע חדש. המנוע הֵרים את הטיסן לגובה מרשים ואז כָּבָה. חנן ודוד רדפו אחרי הטיסן שהמשיך לדאות עם הרוח, עד שנחת בשדה תירס של שריד, סמוך לאגם הקישון. כאשר נכנסו לשדה לאסוף את הטיסן, הופתעו דוד וחנן לגלות חלקת אבטיחים נעלמה. המקשה היתה מוסתרת על-ידי התירס הגבוה משלושה צדדים, ופתוחה לכיוון האגם שגבל בשדה.
  
השניים חזרו הביתה עם המידע המרעיש. לנו, בני הכיתה, היה ברור מייד שצריך להגיב על נסיון ההעלמה של  הפלחים של שריד – שיֵדעו שאותנו אי אפשר לרמות. איך אוספים שלל אבטיחים משדה כזה? פשוט מאוד. בשבת נאספנו ארבעה חברים: אריה סיני, גיורא גולדמן, אמנון פייניק ואנוכי. ירדנו לאורווה, רתמנו את יפה הפּרֵדה לכרכרה ונסענו דרך סכר האגם אל הצד הדרומי, שם עגנה הסירה הכבדה של דייגי הקישון. המנוע והמשוטים של הסירה היו נעולים בתוך צריף הדיג. לא הצלחנו להגיע אל המנוע, אך את המשוטים הצלחנו להוציא דרך החלון. 

ריפינו את הרתמות של יפה לכרכרה, קשרנו את המושכות ליתד ליד הצריף וירדנו לסירה. חתרנו במרץ לצד הצפוני של האגם הגובל בשדה של שריד, הסתרנו את הסירה מתחת לגשר ישן של רכבת העמק, שעבר מעל שלוחה של האגם ונכנסנו למקשה עם ארבעה שקים שהכנו מראש. התחלנו למלא את השקים במבחר אבטיחים שבררנו אחד-אחד. כאשר השקים היו מלאים והתכוננו לגרור אותם חזרה לסירה, הופיע פתאום בשטח הטנדר של הפלחים של שריד. עזבנו את השקים ורצנו להסתתר בתירס. הפלחים של שריד ירדו בנחת, הרימו את שקי האבטיחים שמילאנו עבורם, העמיסו אותם על הטנדר ונסעו. הם אפילו לא טרחו לחפש אותנו.

אחרי שווידאנו שטנדר הפלחים התרחק, חזרנו למקשה. אספנו במהירות שמונה אבטיחים, כפי קיבול ידינו, וחזרנו לסירה – מילא, שמונה אבטיחים טובים מלא-כלום. בירידה לסירה התברר שאמנון יחף – הוא חלץ במקשה את סנדליו והכניס אותם לאחד השקים שנלקחו לשריד עם האבטיחים. לא היה מה לעשות בנידון, לכן ולא נותר לנו אלא לחתור חזרה לצריף הדייגים, לקחת את יפה הפּרֵדה ולחזור איתה ועם שמונת האבטיחים הביתה.

בהיותנו באמצע האגם ראינו את יפה טופפת מעדנות על הסכר בדרכה הביתה, גוררת אחריה את הכרכרה – נמאס לה לחכות לנו והיא החליטה לקחת את גורלה ברגליה. חתרנו בכל כוחנו לכיוון אמצע הסכר במגמה ליירט אותה בדרך, אך כשהתקרבנו הבחינה בנו הפּרֵדה הסוררת ועברה לריצה קלה. כשהגענו לסכר כבר היתה יפה רחוקה מאיתנו. השארנו את אמנון היחף לשמור על הסירה ופתחנו במרדף. בקצה הסכר נפתח לפנינו שדה הראייה עד לפסי הרכבת – לא ראינו את יפה שלנו על הדרך. המשכנו לרוץ עד שראינו אותה: היא עצרה להתרעננות בשדה תירס רענן של מושבניק מכפר ברוך.

בין סחיבת אבטיחים ממקשה קיבוצית לבין הכנסת בהמה רעבה לשדה תירס של מושבניק, ולא סתם מושבניק אלא מושבניק מכפר ברוך – יש הבדל תהומי. חקלאי כפר ברוך היו ידועים בכל העמק בפתיל הקצר שלהם ובקלשוניהם החדים: אירוע  כזה עלול להוביל לאלימות קשה, עד כדי סכנת חיים. מיהרנו להוציא את יפה משם, חזרנו לסירה שאותה כבר השארנו קשורה ליתד בסכר, העמסנו את האבטיחים וחזרנו הביתה בדהרה.

נשארה בעיית הסנדלים של אמנון. ביום ראשון גילתה המטפלת שלנו אסתר שכטר שאמנון בלי סנדלים. אמנון נאלץ להתוודות ולספר לאסתר את כל הסיפור. הוא קיווה לזכות בסנדלים חדשים או לפחות לעזרה בהשגת סנדלים משומשים, אבל אסתר לא ויתרה. היא הודיעה לו שעליו לגשת לשריד, להתוודות, לבקש סליחה ולבקש שיחזירו את הסנדלים. אמנון הגיע ברוח נמוכה למשרד הפלחה של השכנים והתוודה. הפלחים של שריד כיבדו אותו בפלח אבטיח צונן, מהאבטיחים שאספנו עבורם לשקים והחזירו לו את סנדליו. אמנון חזר מושפל עם הסנדלים, ובא לציון גואל.

יואב אהרוני