שלום אורח, התחבר !

חדשות הקיבוץ

ברוכים הבאים

ברוכים הבאים לאתר יפעת!

נר נשמה

 מועדי יום השנה לחברי יפעת
מופיע ב"נר נשמה" במדור "נזכור"
בעמוד הבית.

גשם תש"ף

16.10.19 היום נמדדו 2 מ"מ
מתחילת אוקטובר נמדדו 2 מ"מ
מתחילת השנה נמדדו 2 מ"מ

מה קורה

מגזין הוידאו החודשי "מה קורה"
נמצא ב"רוח מקומית".
האחרון מופיע גם בדף הבית.

לוח אירועים

מכתב גנוז

מכתב גנוז
מזאב משי ביבנאל לצבי בן-שחר בצפת, לא מתוארך 
 
מבוא קצר
 
בארכיון שמור צרור מכתבים מזאב (ווֹליָה) משי לחברים שונים מקבוצת השרון בשנים שלפני העלייה להתיישבות. שמחה ארצי מעיר, בפתק שצורף למכתבים, שזאב היה המקשר מטעם הקבוצה לחברים שנמצאו מסיבות שונות מחוצה-לה. הערה זו אינה מסבירה את המכתב דלהלן לצבי בן-שחר, העוסק כולו בעניין תא המחתרת "המפעל".  
 
חשוב להעיר כאן, כי מחקרו של עודדי ארצי בנושא "המפעל" התבסס כולו על תיעוד בעל-פה שנרשם והוקלט מפי החברים כ-50 שנה אחרי התרחשות האירועים. המשתתפים עצמם, במיוחד אברהם כהן, הדגישו במפגשיהם עם עודדי את הקושי בהסתמכות על הזיכרון אחרי שנים רבות כל-כך ועודדי עצמו עמד בהרחבה על משמעויותיו הבעייתיות של תיעוד בעל-פה כמקור יחיד. למרבה הצער, לא גילה עודדי את המכתב דלהלן שהוא, למיטב ידיעתי, המסמך הכתוב האותנטי היחיד המעיד בזמן אמת ובאופן ישיר על קיומו של "המפעל" בקבוצת השרון. עם זאת, אין להתפלא על כך, לאור החשאיות והזהירות שבה התנהל תא המחתרת.
  
המכתב, שנשלח מיבנאל, אינו מתוארך. נראה שנכתב בראשית 1924, כאשר חברי הקבוצה כבר עברו מחיפה ליבנאל, אך חבורת "המפעל" היתה עדיין בראשית גיבושה (השם שנתקבע עם הזמן עוד לא היה בשימוש, ומכל מקום, זאב קורא לחבורה בשם "הפינה"). צבי בן-שחר שהה אז בצפת לשם החלמה.  
 
במכתב, הכתוב בעיפרון קופי על דפי משבצת, משתף זאב את צבי בצירוף חברים חדשים ל"חמישייה". החמישה הראשונים, כפי שעולה מן המכתב, הם: היוזם והמנהיג אליהו בן-חורין, צבי בן-שחר וזאב משי מקבוצת השרון, ואברהם זילברג (תהומי) ואליהו ויינר (בן גרא) מהקבוצה האודסאית. בן-חורין היה מנהיגה של הקבוצה האודסאית וגם חבר קבוצת השרון. הוא ממַדֵּר את החברים, והיחיד המחליט את מי לצרף ומתי ובאיזה הרכב חברים תתקבל כל החלטה. זאב כותב לצבי על גיוסו של אברהם כהן – אז מחיפה, כארבע שנים טרם הצטרפותו לקבוצת השרון – וכן על צירופם של חברי השרון ברוך השרוני ואריה יפֶה (גלילי), ואולי גם נתן אנקורי קודם לכן – כולם בהחלטה בלעדית של בן-חורין. 
 
מן המכתב עולה דאגה רבה של זאב מאופן קבלת ההחלטות בגוף המתהווה, אף כי אין הוא מערער על מנהיגותו של בן-חורין. כמו-כן עולה הקושי ההולך וגובר להכיל את ההשתייכות לתא המחתרתי עם החברוּת המשתפת והאינטימית בקבוצת השרון. בסוף המכתב, בילדותיות כמעט בלתי נתפסת, מבקש זאב מצבי להגביר את השמירה על הסודיות בהתכתבות ביניהם על ידי שינוי כתב היד(!) ומציאת פתרון נאות למשלוח מכתב משותף לחברים נוספים – כנראה מחמת החיסכון הכספי בבולים – כך שהקשר החשאי ביניהם לא ייחשף. 
 
בהדפסה לא נעשו שינויים מהמקור, להוציא כתיבה בכתיב מלא להקלה על הקורא והערות הבהרה מעטות, המופיעות בסוגריים מרובעים. 
 
מספר שמות הנזכרים במכתב לא פוענחו על-ידי:
סוניה לברובסקיה, אלפר (אולי הכוונה לאברהם הלפר, לימים בן-זיו – חבר הקבוצה האודסאית), אמה.
אשמח למידע ממי שיודע.
 
מרים אהרוני 2013