שלום אורח, התחבר !

חדשות הקיבוץ

ברוכים הבאים

ברוכים הבאים לאתר יפעת!

נר נשמה

 מועדי יום השנה לחברי יפעת
מופיע ב"נר נשמה" במדור "נזכור"
בעמוד הבית.

מה קורה

מגזין הוידאו החודשי "מה קורה"
נמצא ב"רוח מקומית".
האחרון מופיע גם בדף הבית.

לוח אירועים

מצבי צבירה

מצבי צבירה 
 
בשנות ה-30 וה-40 היו נהוגים כללי משמעת נוקשים בחינוך וגידול הילדים. כיוון שהמטפלות והמטפלים, בעצת הרופאים, ידעו בדיוק מה נחוץ להתפתחותו האופטימלית של ילד, הוכרחו הילדים לאכול כל מה שהוגש להם - החֵל מתרד (בשביל הברזל), וכלֵה בקרומים של חלב (בריאות כללית), פן תיפגע התפתחותם. אלוף האכיפה בין המטפלים היה, ללא עוררין, ישראל פרלוב (שוהם). אצלו לא היו חוכמות: ילד שלא ניקה את צלחתו עד תום, נשאר לשבת מולה עד שיסיים, ואם זה לא עזר, קיבל את השיירים בארוחה הבאה.
במקרים קשים במיוחד כללה האכיפה גם שימוש בלחץ פיזי מתון.
 
אחי עוזי לא אהב שעועית. הוא לא סתם לא אהב ירק זה, אלא תעב אותו ממש. למראה שעועית על צלחתו היו מעיו מתהפכים. אף-על-פי-כן, הוכרח לכלות את השעועית כשהוגשה, כמו כל שאר הילדים. עוזי לא אמר נואש ובכל פעם מחדש היה מבקש שחרור, בתירוץ זה או אחר. הפניות נענו, כמובן, בסירוב ועוזי היה מבלה פעם אחר פעם שעתיים ויותר מול צלחת השעועית, עד לסיום המשימה.
 
יום אחד טען עוזי המיואש, שהוא כבר מלא וגדוש ואין בקיבתו מקום אפילו לגרגר שעועית אחד. ישראל החליט ללמד את הילד לקח טוב. באותה ארוחה היתה המנה האחרונה פודינג, מעדן שהיה אהוב במיוחד על עוזי. ישראל סילק את צלחת השעועית הבלתי גמורה, ואז הגיח מכיוון המטבח ובידו קומקום. במתק שפתיים שאל: "מי רוצה פודינג?" - כל הילדים, ובתוכם עוזי, נענו בהתלהבות: "אני! אני!"... ישראל מזג לכולם, אבל כשהגיע אל עוזי אמר: "אתה לא יכול לקבל פודינג, הרי הקיבה שלך מלאה עד אפס מקום". במצב מצוקה היה עוזי תמיד במיטבו. "אם תיקח פח ותמלא אותו באבנים עד שלא תוכל להוסיף אפילו אבן קטנה", ענה לישראל, "לא תוכל להוסיף פנימה עוד המון מים?"
 
ישראל היה, אומנם, מחנך נוקשה עד מאוד, אבל אפילו הוא לא יכול לעמוד מול התשובה הניצחת הזאת. ללא מילה מזג גם לעוזי מהפודינג, ולא החזיר לו בארוחה הבאה את השעועית. היתה זו הפעם האחת והיחידה בהיסטוריה שישראל ויתר לאחד הילדים בענייני אוכל. 
  
יואב אהרוני