שלום אורח, התחבר !

חדשות הקיבוץ

ברוכים הבאים

ברוכים הבאים לאתר יפעת!

גשם תש"ף

16.11.19 היום נמדדו 2 מ"מ
מתחילת נובמבר נמדדו 4.5 מ"מ
מתחילת השנה נמדדו 30 מ"מ

נר נשמה

 מועדי יום השנה לחברי יפעת
מופיע ב"נר נשמה" במדור "נזכור"
בעמוד הבית.

מה קורה

מגזין הוידאו החודשי "מה קורה"
נמצא ב"רוח מקומית".
האחרון מופיע גם בדף הבית.

לוח אירועים

ספטמבר 2011

מתחילים שנה
 
עם פתיחתה של שנת לימודים חדשה נזכיר נשכחות:
ב-1 בספטמבר 1954 נפתחה שנת הלימודים תשט"ו. זו היתה שנת הלימודים הראשונה בבית הספר החדש ביפעת, שכלל אז את הכיתות א' עד יא' (כיתה יב' למדה בכיתה המקובצת של איחוד הקבוצות והקיבוצים בבית ברל). מאיר איילי, מנהל בית הספר על כל כיתותיו, נשא דברים נרגשים בטקס הפתיחה החגיגי שבו השתתף הציבור כולו, כולל הפלחים שבאו מחלקות השדה הרחוקות והרפתנים שהגיעו היישר מחליבת הבוקר. מאז, מדי שנה, התקיים טקס חגיגי בפתיחת כל שנת לימודים – ובכל הטקסים מחו הורים לילדי כיתה א' דמעות התרגשות, כדרכם של הורים.
 
בתחילת שנת הלימודים תשכ"ב, ספטמבר 1961, הפך בית הספר התיכון (ט'-יב') לבית ספר אזורי – "העמק המערבי". כ-10 שנים לאחר מכן, בעקבות הרפורמה בחינוך וההחלטה על הקמת חטיבת ביניים, צורפו גם כיתות ז'-ח' לבית הספר "העמק המערבי". בסוף שנות ה-80, בהחלטה דרמטית, אחרי דיונים ממושכים, הוחלט להצטרף ליוזמה להקים בשריד בית ספר יסודי אזורי – שגי"א. בשנת הלימודים תש"ן, ספטמבר 1989, החלו ילדי כיתות א'-ו' ללמוד בשריד. הטקסים החגיגיים ההמוניים בבוקר הראשון של שנת הלימודים נעלמו מנוף יפעת.
 
      בתמונה שלפנינו ילדי כיתה ד' של שנת 1964 ליד הבית הכולל שלהם (בית הילדים + כיתת הלימוד) – הוא "בית הדר" של היום,
      ואיתם מטפלת הכיתה עליזה גלעד והמחנכת נורית שושני.
                      מימין לשמאל:
                            שורה קדמית: תמי ברזילי, אורנה חורש, איילת ארצי
                            שורה שנייה: זהרה שריקי, גדי רייזנר, אסף עופר, אבנר קול, רינה גולדשטיין
                            שורה שלישית: אמיר דנאי, משה טל (ילד חוץ), דן שפר, ניר ישראלי, איתן ברזלי, זיו מחניימי
                            שורה אחורית: גלעד איילי, מיכל פרומקין, נורית שושני, חיים מירון, עליזה גלעד.
 
על כלבת הכיתה שמחזיק בידיו דן שפר מספרת נורית:
הכלבה הגיעה אלינו כגורה קטנטונת. הילדים החליטו לקרוא לה לייקה, על שם כלבת החלל הרוסית האגדית של "ספוטניק 2". לייקה היתה אהובה מאוד על הילדים, וגם עליזה ואני אהבנו אותה. במגדל העמק היה ילד חולה מאוד. אביו של הילד התחנן שנמסור את הכלבה לילדו, שלא מפסיק לבקש כלב שיהיה בחברתו. היה לילדים קשה להיפרד מהכלבה האהובה, אבל לבסוף נכמרו רחמיהם על הילד החולה והעצוב והם מסרו לאב את הכלבה.
 
מי ייתן, וסיפור קטן זה, שיש בו כל כך הרבה תום וחמלה אנושית, ילווה באורו וחומו את ילדינו ואותנו.
 
מרים אהרוני, 2011