שלום אורח, התחבר !

חדשות הקיבוץ

ברוכים הבאים

ברוכים הבאים לאתר יפעת!

גשם תש"ף

2.4.20 היום נמדדו 5 מ"מ
מתחילת אפריל נמדדו 5 מ"מ
מתחילת השנה נמדדו 723 מ"מ
שהם 131.4% מהממוצע הרב-שנתי

נר נשמה

 מועדי יום השנה לחברי יפעת
מופיע ב"נר נשמה" במדור "נזכור"
בעמוד הבית.

מזל טוב

לאורנה ודובי לופי
להולדת הנכדה גלי
בת לקארין ואילן.
ברכות לכל המשפחה!

מה קורה

מגזין הוידאו החודשי "מה קורה"
נמצא ב"רוח מקומית".
האחרון מופיע גם בדף הבית.

לוח אירועים

שוויקה מישקה
מאיר (מישקה) שוויקה
בן בתיה לבית ששון ושלמה שוויקה
בן-זוג לדליה לבית פורמן
אב לגיא, יורם, שרון ואוֹרי
נולד ו' סיון תרצ"ג, 31.5.1933
נפטר א' ניסן תשע"ו, 9.4.2016
 
 תולדות חיים ודברי פרידה בהלוויה בשם חברי יפעת

  

מישקה נולד בסוריה בעיר חאלב. החמישי מבין 11 אחים ואחיות. לארץ הגיע בגיל 12 ללא הורים או אחים במסגרת מה שכונה "עליית ה 1000", שמטרתה היתה להעלות ילד קטן אחד מכל משפחה לארץ כך שהמשפחה ירצו לעלות בעקבותיו. חלק מאחיו של מישקה הגיעו מאוחר יותר לארץ אך את אביו ואימו לא פגש עוד.

  

מישקה הגיע לקבוצת השרון ומעידים חבריו שהסתובב תמיד עם נעלי כדורגל והיה עסוק בזמן השיעורים בבניית הרכבים לקראת המשחק בהפסקה. משחק הכדורגל היה לחלק מזהותו גם כשבגר. כל חייו היה אוהד נאמן של הפועל חיפה והיה שותף בניהול קבוצת הכדורגל המקומית רמת-דוד-יפעת.

  

לאחר שירותו הצבאי פגש בקבוצת השרון את דליה, בחירת ליבו לחיים, ואיתה התחתן והקים משפחה ביפעת. למישקה ודליה נולדו ארבעה בנים: גיא, יורם, שרון ואוֹרי, שתרמו גם הם, בזמנם, להגדלת המשפחה בנכדים שהביאו הרבה שמחה ואהבה למישקה ולמשפחה המורחבת והמלוכדת.

  

בשנים הראשונות עבד מישקה בשלחין ומאוחר יותר ריכז את הפרדס, שם נודע לא רק באופן החברי בו ניהל את הענף אלא גם כקוטף מהיר וחרוץ. בהמשך היה מרכז כוח אדם וסדרן העבודה. אחד הדברים שאפיינו את מישקה, הן כעובד והן כרכז, הוא הערך השווה שנתן לכל עבודה כמו גם לכל אדם. לא היו בשבילו עבודות נחותות או אנשים השווים יותר בשל עבודתם.

  

בין שאר המקומות בהם עבד היה הקיוסק, שמהרגע שמישקה נכנס אליו הפך להיות מזוהה איתו. "נפגשים אצל מישקה" היה מושג שגור ומנת הדגל היתה המבורגר. המפגש אצל מישקה הפך למוסד בדמותו ומישקה עצמו קלט שם לעבודה גם נערים שהיו זקוקים ליד מכוונת וגם לקוחות שהיו זקוקים לאוזן קשבת או ליחס אוהד. כאמור, לא היו אצלו גדולים וקטנים, חשובים ופחותים, כולם זכו ליחס של כבוד.

  

מישקה האמין וחי את ערכי הקיבוץ לעומקם. הוא האמין וגם פעל על פי העיקרון של "לכל אחד לפי צרכיו". אם זכור לי נכון, אז אפילו כשעבדנו בקטיף אשכוליות "בקבלנות" היה נותן לכל אחד מיכסה שונה. כאשר אוֹרי גדל והיתה מצוקה של דירות לינה משפחתית לזוגות צעירים עם ילדים, הציע שהם יפַנו את דירתם למשפחה הזקוקה לה.

  

מישקה הלך תמיד עם האמת והאמונה שלו, וכמו הרבה אנשים שפיהם וליבם שווים מצא את עצמו לעיתים קרובות בדעת המיעוט. אחד ממאבקיו שהצליח היה לאפשר לחברים לקבל עיתון נוסף, לפי בחירה אישית, בנוסף לעיתון "דבר" שניתן לכולם. בזכות מאבקיו, פעלו ואישיותו נעשה הקיבוץ מקום נוח יותר לחיות בו גם למי שאינו הולך בתלם. על כך אנחנו מודים ומוקירים.

  

עד השנים האחרונות היה מישקה שותף לנעשה בקיבוץ ובארץ, מביע את דעתו הייחודית בעלון ומשפיע מטובו על המשפחה והחברים. בשנה-שנתיים האחרונות נחלש ונזקק לעזרה, אותה קיבל באהבה ממשפחתו הקרובה ומחבריו. מישקה נפטר בשנתו בביתו, קרוב לדליה ומוקף במשפחתו.

  

אנחנו, אנשי יפעת, מודים לך מישקה על פועלך ועל כל הטוב שהשארת. עכשיו כשאתה משוחרר מכל תפקיד או ציפייה, נשאר רק לבקש את סליחתך אם פגענו בך.

תהא נשמתך צרורה בצרור חיינו.

  

רן רון, ד' ניסן תשע"ו (2016)

 

לקובץ "מישקה - מעגלי חיים", שראה אור בהוצאת המשפחה, לחץ כאן.