שלום אורח, התחבר !

חדשות הקיבוץ

ברוכים הבאים

ברוכים הבאים לאתר יפעת!

נר נשמה

 מועדי יום השנה לחברי יפעת
מופיע ב"נר נשמה" במדור "נזכור"
בעמוד הבית.

מה קורה

מגזין הוידאו החודשי "מה קורה"
נמצא ב"רוח מקומית".
האחרון מופיע גם בדף הבית.

לוח אירועים

שומר הגן

שומר הגן
מאת: מרים אהרוני
 
מאז ומעולם שרר מתח מובנה בין עובדי גן הנוי לבין החברים והילדים. אף שכולם אהבו לראות גן מטופח ונאה, נטו החברים "לקצר דרכים" דרך הדשא, והילדים רצו כמובן לשחק כדורגל, תופסת, קדרים באים או מחניים על הדשא – גם כאשר היה רטוב וניזוק מכל דריכה. הנויניק נאבק בכולם: הסביר, הפציר, התחנן, תקע שלטים ("אסור לדרוך על הדשא!"), כתב מניפסטים בלוח המודעות ובעלון – ולפעמים גם החרים כדור, או לפחות איים לעשות זאת.
 
שמחה ארצי היה הגנן בקבוצת השרון, בצד עבודתו העיקרית כנוטע.
הד לנסיונותיו לשכנע את הילדים לא לשחק על הדשא נשמר בפנקסים שהחזיק תמיד בכיסיו. בצד רישומים על מועדי זיבול והשקיה, גיזומים ונטיעות וכל כיוצא באלה, נשמרו בפנקסים גם הסכמים חשובים עם הילדים, חתומים בידי הנוגעים בדבר.
 
בפנקס משנת תש"ח, מתחת לרישום על השאלת שני קילשונים לזאב קטיין (לא עלה בידי לגלות מי זה), רשם שמחה הסכם עם שלושה ילדים כבני שמונה:
אני מתחייב בזה שיותר לא ישחקו בכדור שלי על הדשא.
יום ד', ה' ניסן תש"ח [14.4.1948]
עדים:
יורם ראובני
אמנון גולדפריד [לימים, גלעד]
יחזקאל עזרוני
 
ובפנקס של תשי"א – הסכם עם שני פרחחים נוספים, הפעם בתנאים מחמירים יותר:
בזה אנו מתחייבים יותר לא לשחק בכדור רגל על הדשא.
באם כן נשחק, אפשר לקחת את הכדור בכלל מאיתנו.
יום רביעי, יב' ניסן תשי"א [18.4.1951]
על החתום:
אמציה ו. [וילקומירסקי, לימים מירום]
אהרוני ב-ש [בן-שחר]
 
האם זה עבד? הילדים עמדו בהתחייבותם?
את זה כנראה נצטרך לנחש...
בהכירנו את הילדים – ביניהם גם יחזקאל, שלימים ינהל את אותן מלחמות מול חברים עצלנים וילדים שובבים – די ברור שההסכמים החזיקו מעמד לכל היותר שבוע. בקושי.
 
מרים אהרוני, 2013
 
תגובת אמנון גלעד:
שמחה החרים את הכדורגל שלי, הראשון והאחרון שהיה לי.
הוא אמר לי שההחרמה היא "עד הודעה חדשה", אך זמנה של ההודעה החדשה לא הגיע עד היום.
הכדור שלי לא חזר, ואני הפסדתי קריירה של כדורגלן. לפי ההתחלה, אני מאמין שזאת היתה יכולה להיות קריירה מזהירה.