פרטי-כל הבחירות לאסיפה המכוננת, כ"ד בטבת תש"ט, 25.1.1949

ב-27 באוקטובר ייערכו הבחירות לכנסת ה-26. מתי ואיך היו הבחירות לכנסת הראשונה?

במגילת העצמאות, שנקראה במעמד הכרזת המדינה, נקבע שיש לערוך את הבחירות למוסדות המדינה עד אוקטובר 1948: "אנו קובעים שהחֵל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע ​על-ידי האסיפה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 – תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת-העם, יהווה את הממשלה הזמנית​ של המדינה היהודית, אשר תיקר​א בשם ישראל". הקרבות הקשים של מלחמת העצמאות לא איפשרו קיום בחירות בפרק הזמן שנקבע. רק בנובמבר 1948 נערך מפקד אוכלוסין והורכב פנקס הבוחרים (כחצי מיליון בעלי זכות הצבעה), ורק בסוף ינואר 1949, אחרי חתימת הפסקת האש עם מצרים, ניתן היה סוף-סוף לערוך בחירות.

ההצבעה נערכה ביום כ"ד בטבת תש"ט, 25 בינואר 1949. שיעור ההצבעה באלף הקלפיות שהוצבו ברחבי הארץ היה הגבוה ביותר בתולדות המדינה עד היום – 87%. בפקודת הבחירות נקבע כי חברי ועדת הקלפי חייבים להיות תושבי המקום הרשומים באותו פנקס בוחרים – הוראה זאת נראית היום משונה, בלשון המעטה. קבוצת השרון קבעה את מרדכי הקר למזכיר הקלפי. דף הפרוטוקול השמור בארכיון כתוב בכתב ידו. הקר בן ה-70 היה אחד מ-22 הורי החברים בקבוצת השרון, אביה של רות. יחד אתו ישבו בקלפי ארבעה חברים: שמחה ארצי, ליפא הלפרין, משה צבעוני ומירה פורמן (מירה, בת 18.5 בלבד, אחותה של דליה שוויקה, התקבלה לחברות כחודשיים לפני עריכת הקלפי). כפי שניתן לראות, לא היה אפילו פיקוח של משקיפים חיצוניים. 

ההצבעה בקלפי נפתחה בשעה שש בבוקר, היא השעה שנקבעה בפקודת הבחירות לגבי כלל הקלפיות בארץ. שעת הסיום בפקודת הבחירות היתה חצות, אבל בקבוצת השרון נסגרה הקלפי בשעה שמונה וחצי בערב. כנראה לא נותרו בקבוצה בעלי זכות הצבעה שטרם הגיעו (מלבד 125 החברים ו-22 ההורים, היו רשומים בקלפי של השרון 45 עולים חדשים וחברי גרעיני הכשרה, שחלקם, גם כמה מן החברים, היו מגוייסים). שיעור המצביעים מכלל הרשומים היה 92.5%. שיעור המצביעים ביפעת בבחירות האחרונות (לכנסת ה-25) היה, לשם השוואה, 75.6%. 

משימתה הראשונה והיחידה של האסיפה המכוננת היתה לחוקק חוקה למדינת ישראל, שלאחריה תהפוך לכנסת הראשונה. אף שהאסיפה המכוננת לא עמדה במשימתה (עד היום אין חוקה לישראל), היא הכריזה על עצמה כעבור שלושה שבועות ככנסת הראשונה.  

  מ.א.