עם הרחבת מגרשי ההיסעים של בית הספר "העמק המערבי", עומדת להיעלם מנוף יפעת עוד גת עתיקה – אחת מני עשרות שהיו בגבעת יפעת. מדובר בגת גדולה, בגודלן של הגיתות המסחריות המעטות שהתגלו (רוב הגיתות קטנות, ונחשבות "פרטיות"). ייחודה של הגת לא רק בגודלה, כי אם גם בעובדה שהבור לאיסוף התירוש הועמק במידה ניכרת ליצירת בריכה קטנה, שקירותיה ורצפתה נוצקו בטון. גם משטח הדריכה חוזק בחלקו בבטון. מהקיר המערבי של בריכה זאת נחשפה יציאה של צינור ברזל.

זוכרי הזכרונות מכירים את הבריכה הזאת, בקרבת בריכת המים העגולה שבראש הגבעה.

בשנים הראשונות של יפעת, במנגנון הישן של ויסות זרימת המים אל הבריכה וממנה על-ידי "מקורות", היה צורך במאגר עודפים קטן, שאליו אפשר להזרים את המים בעת הצורך. לבריכת העודפים נמצא מקום כמעט מן המוכן: גת עתיקה בסמיכות לבריכה. כל שהיה צריך לעשות הוא להעמיק קצת את הבור שנחצב בסלע אלפי שנים קודם ולהתקין מצוף וצינור. בלשון הארכיאולוגים קוראים לזה "שימוש משני". מבריכת העודפים הזאת הושקה גן-הירק שלמרגלות גבעת בית העלמין, היום – מטע שקדים נהדר.

עם השנים, השתכללה הבקרה על השאיבה וההזרמה ובראשית שנות ה-60 התבטל הצורך בבריכת העודפים.

לפרק זמן מוגבל נמצא לה שימוש חדש: צעירים דיירי הצריפים הסמוכים הפכו אותה לבריכה קסומה, שדגי זהב שחו בה בשקט בצל האורנים וילדים שוחרי הרפתקאות פקדו אותה לפנות ערב, בעוד הוריהם המודאגים מחפשים אחריהם.

מה חבל שבתנופת הקידמה והפיתוח יקיץ הקץ גם על השעטנז המיוחד של גת עתיקה בת יותר מ-1500 שנה ובריכה "ותיקה", בת כ-60 שנה.