הפרדת שמנת מחלב גולמי בספרטור ידני, יום הילד במוזיאון העמק תשמ"ה (1985)

משגיח על ההפעלה: ניסן ורונה, מצטרפת ללימוד: ריקי רז ('חובשת' במרפאה לצידה של יפה גלילי)

ילדים מימין: דור אררט, יאיר ביטון, מסובב את הידית גיא שגיא, עמרי דורי (בכובע אדום מאחור)

משמאל: עומר פייניק ויאיר שמואל, מאחוריהם יונתן גולן, ענר רוגל (מוסתר), מוסתר נוסף.

רחוק מאחור משמאל: ישראל ברון מלמד השחזת חרמש

ביולי לפני 40 שנה חגגו מלאת 30+1 שנים ליפעת, אחרי שמשום-מה החמצנו את המועד בשנת ה-30. היה זה חג גדול, ובו מגוון עשיר של אירועים גדולים וקטנים. ביניהם היה גם "יום הילד" – לילה ויום עמל במוזיאון – ביוזמתו וארגונו המושלם של עודדי. ביחד עם החברים הוותיקים המיומנים בכל מלאכה הופעלו באותו יום על ידי הילדים כשלושים ענפי משק ומלאכה וגם ענפי שירות ובית. היה זה יום גדוש בחוויות רב-דוריות מעצימות. באחת התמונות שנשמרו צולמו ילדים מפעילים ספרטור לחלב בהשגחת ניסן ורונה. החלב עצמו נחלב בידיים זה עתה על ידי אותה קבוצת ילדים בהשגחת שלמה דורי (לשם כך הובאו למוזיאון כמה פרות). 

בספרטור כזה מסובבים את הידית במהירות, השמנת הקלה נצברת בשוליים ונאספת בזרם דק למיכל איסוף קטן (קנקן מטבח אדום כאן). החלב הרזה שנשאר במרכז נשפך בזרם העיקרי למיכל איסוף גדול (כאן, סיר מטבח). מאחר שכמות השמנת הנהדרת הזאת היתה נמוכה מדי, דיללו אותה במטבח ביחס של 1:4 עם לבן וגם אז יועדה רק לילדים וחולים. מן החלב הרזה עשו במטבח גבינה דלת-שומן מהסוג שנתקע בגרון וגורם לצרידות כרונית – סיבה עיקרית לפרישת חברים מהמקהלה. אפילו למי הגבינה היה שימוש: הם הוגשו לתרנגולות בחצר, כתוספת חשובה לירק שנקצר כל יום. כך קיבלו התרנגולות את הויטמינים הנחוצים לפני עידן תוספת הויטמינים בתערובת.

חלב לשתייה הגיע למטבח היישר מן הרפת. רובו יועד לילדים. הוא לא עבר פיסטור, אלא הורתח עד שאיבד את רוב טעמו ונוצר עליו ה"קרום" הנורא, שהילדים תיעבו והמבוגרים ראו בו מעדן. מהחלב עשו גם לבן, שממנו נהנו בעיקר מבוגרים, והיה אף מרכיב עיקרי (שלושה רבעים) בשמנת של הילדים, כנאמר לעיל.

יפעת בת 70+1 – החמצנו שוב את המועד הנכון לציין יום הולדת עגול ואולי אפילו את הדחייה בשנה, אבל אין בוכים על חלב שנשפך (או החמיץ).

ברכות לביתנו יפעת!

מרים אהרוני 2025