"אלגרו" ביפעת, ט"ו בסיון תשמ"ז (12.6.1987)

על תזמורת הנשפנים הצעירים מטבעון מנצח נתנאל דורון

סימנים סמויים מאחור: מנצח התזמורת הקבוע, מנחם גרודזינסקי

בשנות השמונים שודרה בערוץ היחיד בטלוויזיה הישראלית התוכנית 'אלגרו' – חידון משעשע ומַחְכּים בתחום המוזיקה הקלאסית, שזכה לפופולריות עצומה. מנחה השעשועון היה יצחק שמעוני, שהנחה בטלוויזיה שעשועוני ידע נוספים, כמו 'מקבילית המוחות', 'מחפשים את המטמון' ועוד. ביפעת נערכו לא אחת שעשועונים וחידונים במתכונת תוכניות טלוויזיה, לרוב בכוחות פנימיים בלבד, אבל כאשר הוחלט לערוך ערב 'אלגרו' במסגרת לילות השבת, היה ברור שאפשר לעשות הכול עם קריינים, שחקנים ורקדנים שלנו, אבל תזמורת רצינית צריך להביא. לאתגר נענתה בחפץ לב תזמורת הנשפנים הצעירים מטבעון עם המנצח מנחם גרודזינסקי.

בליל שבת, ט"ו בסיון תשמ"ז (12.6.87) התחרו שלושה צוותים מאוזני גיל ומגדר על ידע מוזיקלי ופענוח החידות.

צוות 1: נתנאל דורון, דרורה יפה ובני אדר

צוות 2: יוסף דאובר, חנה אדר וגד ברנע

צוות 3: דוניה שוחט, שלמה דורי ומרים אהרוני

הצוותים נדרשו להשיב מהי היצירה, מי המלחין ומהו הקטע הספציפי שהשמיעה התזמורת בנגינה חיה בחתיכות קצרות, כך שתוכל להיות הבדלה בין זיהוי מהיר לזיהוי איטי יותר. בין החידות שולבו הופעות רקדנים ושחקנים יפעתיים, שגיוונו את השעשועון בהופעות על-פי קטעי מוזיקה מפורסמים: 'תמונות בתערוכה' של מוסורגסקי, 'פטר והזאב' של פרוקופייב, 'שוליית הקוסם' של דיוקא ו'מפצח האגוזים' של צ'ייקובסקי.

הניקוד ניתן על סמך קריטריונים ברורים: תשובה נכונה/לא נכונה, מלאה/חסרה, משך הזמן לתשובה ומספר הרמזים שנדרשו. על רישום הנקודות הופקדו השופטים: רנית מחניימי, שירי אהרוני, עמרם גולן ויואב מלר (רכז התרבות דאז). ההנחיה הסמכותית, ביד רמה, היתה של שמוליק עדיני, שמצא עצמו אומר לא פעם, בעקבות המנחה המיתולוגי יצחק שמעוני: "התחלתי ולכן אסיים".

בהמשך השעשועון, כחלק מן התחרות, התחרו נציגי הצוותים בניצוח על התזמורת ביצירה שנודעה להם רק ברגע שקיבלו את שרביט המנצח. הקהל נמרח מצחוק למראה הבעות פניו של גרודזינסקי בכל מקום שבו הפער בין תנועותיו של המנצח לבין נגינת התזמורת היה בלתי ניתן לגישור.

ולמי שתוהה איך זה נגמר: צוות 3 גרף את מירב הנקודות והוכתר כמנצח החידון.

מרים אהרוני, 2025