80 שנה מלאו לניצחון בנות הברית על גרמניה הנאצית וגמר מלחמת העולם השנייה. בין אלפי המתנדבים לצבא הבריטי מהיישוב העברי בארץ היו גם חברים מקבוצת השרון ומגבת. רובם שירתו בבריגדה היהודית. הקשר עם החיילים בחזית נשען על מכתבים, דפי קשר וחבילות. פעם בפעם קיבלו גם דרישת שלום מהילדים באמצעות ציורים, מכתבים, אפילו צילומים.

אחד המגוייסים מגבת היה אליהו פפיש. בשנת 1943 קיבל אליהו אלבום ציורים נהדר מילדי בית הספר בגבת. בין הציורים היה גם ציורו של הנער הצעיר בן השלוש-עשרה עמוס ויגודסקי. עמוס לא צייר לאליהו ציור מלחמה כמו רוב הבנים. הוא צייר תמונה מהבית הרחוק, מגבת: עגלון מוביל הביתה עגלה עמוסת ירק מהשדה. העגלה רתומה לשני הסוסים שכל ילד וחבר בגבת הכירו: "צור" הלבן ו"ברק" החום. הדרך לגבת עולה בשדרת הברושים המוּכֶּרֶת. לימין הדרך מטע התפוחים ולשמאלה הכרם, שבאמצעו עוברת הדרך שעל קו הוואדי. מגבת עצמה רואים מימין את הרפת ומגדל הסילו וכמה מבני לולים. משמאל: בתי החברים ושדרת הדקל הקנרי המובילה לחדר האוכל (שאותו לא רואים).

כמה שלווה יש בתמונת מולדת תמימה זאת, כמה תקווה - - -

חמש שנים אחר כך נפל עמוס בקרבות מלחמת העצמאות.

מרים אהרוני, 2025