כיבוד חצות, נשף פורים תשכ"ו (1966)

צילום: מוטקה שפר

מימין לשמאל: שושנה ואלכסנדר אונגר, יהודה ובלה קוצר, שמחה (מוסתר) וחוה חורש, בנימין לוי (קווקזי שהתחזה להונגרי).

הנושא הנבחר של נשף פורים תשכ"ו היה "אירופה 1900", ולמעשה: הקיסרות האוסטרו-הונגרית 1900 – אליה התייחסו התפאורה הנהדרת, התלבושות המפוארות והאווירה הקוסמו-פוליטית. בראש האימפריה האדירה עמד הקיסר פרנץ יוזף הראשון, שביטל את ההגבלות על היהודים, איפשר קיומה של תרבות יהודית בקהילות ברחבי הממלכה ואפילו ביקר בירושלים. בזכות כל אלה זכה אצל היהודים לתהילת עולם בכינוי "הקיסר ירום הודו" (הקיר"ה) ולשירי תהילה. אפילו ביפעת שמחו לחזור אל תקופת הזוהר בהנהגתו.

בחצות הלילה, בעיצומו של הנשף הלוהט, הופיעו המלצרים זוגות-זוגות ובידיהם מגשי העוגות. כשהסתובבו בתלבושתם האלגנטית, הנקייה מכל רבב, כמסורת בתי הקפה התוססים של וינה ובודפשט – עבר גל התרגשות וחום בקהל הגדול. רבים מן המלצרים היו בעצמם ילידי האימפריה האוסטרו-הונגרית – מה שהכין אותם בדעת הקהל להיות מלצרי-פורים מושלמים. בנימוס מלעֵילי מעודן הגישו לציבור הצמא והרעב עוגות קצפת בסלסלות הנייר ואחר כך גם קפה. בתום ההפוגה הטעימה התחדשו הריקודים ביתר שאת, ונמשכו עד אור הבוקר.

מרים אהרוני, 2025