בכל שנה בחנוכה חגגנו את נצחון המכבים על היוונים - נצחון האור על החושך...

"קדיש", יצירתו של האמן אחיעם באתר הזיכרון של יפעת, מייתרת את הצורך במילים...

חמישים שנה עברו ממלחמת יום הכיפורים. צלקות המלחמה מעל הפצעים שלא נרפאו עדיין מכאיבות.

מסיבת ערב ראש השנה בחדר האוכל כללה מסכת פתיחה חגיגית שלאחריה באו ברכות, סיכום מבודח של השנה שחלפה ושירה אל תוך הלילה...

מסיבת הסיום של הנווה בקיץ 1992 נחגגה כקרנבל ברזילאי תוסס...

בחג השלושים (+אחת) שרה "שלישיית גשר הקישון" ברגש רב את השיר "גרעין קטון טמנתי" של פניה - צלילים ומילים של יופי זרמו לעמק...

בתום שנת הלימודים של כיתה ט' יצאה "חבורת הבוסתן" לטיול אופניים לסחנה...

בקיץ 1980 הוחלט להפנות את עודפי החלב מהרפת לצריכה ביתית-פנימית. עיבוד החלב ומוצריו נעשו במטבח בתנאים-לא-תנאים...

במוצאי יום העצמאות תש"ל השתתפו חברי יפעת בבחירת השירים בפסטיבל הזמר בשידור חי בטלוויזיה...

המארח חיים גבתי, שר החקלאות, הפגיש את אורחו - שר החקלאות השוודי, עם חיי הקיבוץ...

בריכת המגפיים היתה מתקן חיוני במשך שנים רבות: הודות לה נשמר נקיון חדר האוכל במצב סביר בימות החורף והבוץ...

הרבה מסיבות וערבי ריקודים נערכו במועדון +30 בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20...

משבר הפילוג לא הורגש במסיבת חג האורים תשי"ג בגן גבת-איחוד...

בהופעותיו של ר' שלמה קרליבך בלילות שבת ביפעת היה חדר האוכל מלא מפה לפה. שירת הרבים הדהדה ברחבי העמק...

צוות המטבח שימח את הציבור בחג האסיף תשל"ז בשיר עליז מהווי הענף...

ב-1 בספטמבר 1957 נחנכה ביפעת סוכנות דואר עצמאית. לרגל היום הגדול ראו אור שתי מעטפות של "היום הראשון"...

באוגוסט 1966 ניצתו עגלות עמוסות חבילות קש בדרכן מן השדה למתבן...

בציורו של אופיר בגון עובר לא רק המראה החיצוני של הבריכה הישנה כי אם גם פנימיות המקום, מראת הנפש...

בערב חג השבועות תשמ"ב הפך חדר האוכל למאפייה עליזה...

סיפור המעשה בחד גדיא בשיר ומשחק של ילדים והורים היה אחד משיאי ליל הסדר ביפעת...

פורים תשכ"ד זימן לאנשי יפעת הזדמנות נדירה לחגוג באין מפריע לילה שלם ברחוב דיזינגוף בעיר הגדולה תל-אביב...

באליפות הפועל ה-14 בשנת 1955 עשתה חיל קבוצת הנערות של יפעת-רמת-דוד, שאותה אימן בהצלחה יואב בן-ישראל...

האתגר השבועי ביפעת בשנות החמישים והשישים היה "לתפוס מקום" בחדר האוכל לקראת הקרנת סרט הקולנוע...

כדי להתגבר על בעיית התעבורה בחורף, השתמשו חברינו הוותיקים במזחלת בוץ, שנמשכה על ידי זוג סוסים והצליחה להחליק על פני הבוץ בלי להיתקע...

התלהבות עצומה סחפה חברים ובני נעורים לחפירת המאוזולאום הרומי שהתגלה בתחילת שנות השישים במערב יפעת...

שטח הוורדים הננסיים בחממות איפשר שילוב ילדים בעבודה...

אחד הרגעים המרגשים במסיבות ראש השנה בחדר האוכל בשנים-משכבר היה הקרנת תמונות התינוקות שנולדו בשנה העברית החולפת...

נסיעות לים היו חלק בלתי נפרד מהווי החופש הגדול ביפעת...

ביולי 1954 עברו תוך ימים ספורים מאות חברים וילדים מגבת ומקבוצת השרון ליפעת...

כרם יפעת היה ממראות הנוף היפים ביותר שלנו בשנים הראשונות...

במצעד האחד במאי 1955 בחיפה נישא בפעם הראשונה ברמה השם "יפעת"...

בערב חג העצמאות תשל"ג, במלאת למדינה 25 שנים, היתה שמחה גדולה ביפעת...

חברות יפעת זכו להערצת כל רואיהן בצעדת ארבעת הימים לירושלים, הזכורה כ"צעדת הגשם והבוץ"...

ל' בשבט נקבע כמועד הרשמי של "יום המשפחה" בישראל. לכבודו מובאים כאן צילומי משפחות משנות ה-60...

בינואר 1991 נערכה ישראל לקראת מתקפת טילים נושאי ראש נפץ כימי מצד עיראק...

בחנוכה תשל"ז היה עליז מאוד בחדר האוכל...

למשק הילדים היה מקום מיוחד בגישה הערכית של החינוך לעבודה ביפעת...

בעשורים הראשונים ביפעת הרבו לשיר בצוותא. כמעט בכל חג היתה תוכנית החג נמשכת בשירה אל תוך הלילה...

שתי חברות וזוג יונים כברכת שנה טובה, שלוחה מן העבר...

בצאתם לעבודה טרם שחר היו הוותיקים לוקחים עימם כד מים עשוי חרס...

לקראת שנת העשור צולמה יפעת מכל הכיוונים ומכל הזוויות...

בתחילת הקיץ היו הדירניקים נערכים לגזוז את הצאן...

בשנים משכבר היו הילדים יוצאים בל"ג בעומר אל היער (חורשות האורנים), מצויידים בקשת וחץ...

במחברת השירים שלה רשמה צפורה גוטמורגן (זיגלמן) בת ה-17 את כל המילים של "התקווה"...

בנשף "קונגרס העליות הראשון" שנערך בפורים תשל"ג (1973) נערכו המשתתפים לתמונות היסטוריות קבוצתיות...

מעגל הקזוארינות המסתורי ליד 'בית ערבה' ניטע בשבט תשט"ו (1955)...

בלב יפעת, מול חדר האוכל, עומד "הקיבוצניק" - פסל האבן הנהדר של הפסל אחיעם שושני, פניו למזרח וגם למערב...

בחנוכה תשל"א התבקשו החברים לבוא לחדר האוכל עם מחבתות ופתיליות ...

במשך שנים תפרו במתפרות הבית חולצות פלנל משובצות לכל הילדים, מקטן ועד גדול...

נגינתם של בני הנעורים במסיבות החג בשנות השמונים עשתה את כל חגינו יפים ושמחים יותר...

מַה כִּי תַּלִּין עָלֶיהָ, עַל זִקְנָתְךָ. הִיא, בֵּינְתַיִם, הַדֶּרֶךְ הַיְחִידָה לַאֲרִיכוּת יָמֶיךָ.
חיים גורי

חודשי הקיץ מועדים לשריפות, כאז כן עתה, אבל אזעקת עזרה ואמצעי הכיבוי השתנו לבלי הכר...

בקיץ 1953 עוד עמדו גבעות יפעת ריקות וחשופות. שנה לאחר מכן כבר שקק היישוב חיים...

כאשר שרו ילדי הגן הנחמדים את "פרי גני הנה הבאתי", דבקה התרגשותם בציבור כולו...

מדי שנה היו ותיקי ענף המטעים משחיזים חרמשים בגמר החורף ויוצאים לקצור את העשבים הרעים שגבהו במטע...

בשנת תש"ך (1960) ראתה אור הגדת פסח יפעתית מקורית, שכתב ואייר יוסף זהר. במשך שנים רבות חגגנו את ליל הסדר עם ההגדה היפה הזאת...

כאשר נכנסה תזמורת האחשדרפנים היפעתית לחדר האוכל בנשף פורים, התחשמלה האווירה בן-רגע...

מהטיול לסיני באביב תשכ"ח (1968) חזרו החברים מוקסמים ונפעמים, עתירי רשמים...

בחנוכת בית התרבות בינואר 1969 הרגישו חברי יפעת שעידן חדש, מסעיר, מתחיל בחיי התרבות והרוח ביפעת ובעמק כולו...

בערב חג האורים נהרו אל רחבת הטקס בני הנעורים עם הלפידים והילדים הצעירים עם למפיונים של נייר. השבילים מלאו אורות קטנים ונוצצים...

"יום האֵם" בנובמבר 1970 היה לנשות יפעת יום שכולו טוב ולגברים - יום בלתי נשכח...

ברחוב הענפים של סוכות תשמ"ט (1988) שימש כדוגמן הבית של מפעל הסריגים חמור לבוש בגד גוף, שנסרג ונתפר בהתאם לגזרתו ומידות גופו המיוחדות....

בשעת בין השמשות, כשהשמש של השנה היוצאת שוקעת בפעם האחרונה, נאספים זה שנים רבות חברים וילדים להיפרד מן השנה שהיתה ולקבל את פני השנה שתבוא...

הבריכה היתה, ועודנה, מקום הבילוי האולטימטיבי בחודשי הקיץ, מרחב בילוי אישי, משפחתי וחברתי פתוח, המשמח את כולם...

מיישקה המשיך להיות עגלון גם כאשר הפרדות וסוסי העבודה נעלמו מהנוף זה מכבר...

בערך מפסח מחכים תלמידי בית הספר לחופש הגדול. ביוני הוא מגיע. רק כשהוא מסתיים רואים מה גדול היה הפער בין הציפיות למציאות...

נוכח שדה כותנה משובש בעשבים ירד הציבור כולו באמצעו של המסע החגיגי בין הענפים בחג השבועות והחל לעשב את השדה במרץ והתלהבות...

בליל הסדר מילאו הילדים ובני הנעורים תפקיד חשוב: הכנסת העומר והקושיות, שירים, נגינה, ריקודים ותנועה, חד גדיא ועוד...

מסיבת פורים של הילדים ביפעת היתה תמיד מסיבה ענקית, צבעונית ושמחה עם מוזיקה עליזה, ריקודים והפעלות מלאות חן...

ביפעת ניטעו מאז הקמתה אלפי עצים, רובם לא בטקסי ט"ו בשבט וגם לא מדי שנה, כי אם במסגרת הענפים החקלאיים...

במשך שנים רבות שימש האיזולטור בנאמנות כבית ריפוי והחלמה ממחלות, מתאונות ושאר מקרי נבצרות משגרת עבודה...

הרבה אור היה בחגיגות חנוכה בפעוטונים, שבסופן יצאו כולם בחיוך וטעם סופגניות מתוק...

נובמבר.
עונת החריש והזריעה מאז ומעולם...

ימי אלול וימי תשרי שאחריהם, מראש השנה עד סוכות, הם ימי חשבון נפש בעולם היהודי. אבל מלבד חשבון נפש, צריך לערוך מדי שנה גם חשבון עסקי-כלכלי – חשבון שאין לו דבר וחצי דבר עם משאת נפש, אידיאלים וחלומות...

הגיוסים לקטיף במטעי האגסים והתפוחים נמשכו כל הקיץ. רק בחג האסיף אפשר היה סוף-סוף להתרווח ולברך המוגמר...

ערבי הקיץ ארוכים, ובגמר ארוחת הערב בחדר האוכל אין סיבה למהר לקום מן השולחן. אדרבא, כל כך נעים להמשיך שיחה, שגם כשתיגמר - לא תיגמר...

אחת ממשימות בר המצווה הזכורות לטוב היתה "יום חלוץ בודד". בחוליות בנות שלושה-ארבעה יצאו הילדים לשעות רבות לאיזו פינה שכוּחַת-אֵל...

50 שנה למלחמת ששת הימים.
תמונה אחת.

ערב חג העצמאות תש"ך הוקדש להתיישבות בעמק...

בשנים משכבר היה קציר העומר חג גדול ומושקע ביפעת...

בפורים תשכ"א (1961) התחפשו ילדי כיתת "רימון" לאינדיאנים עזי נפש, לוחמי שבט הנאוואחו...

מרבדי רקפות יש בהרבה מקומות בארץ, אבל אין יפים כמו אלה של יפעת...

שלושה ילדים יהודים - סיפורה של תמונה אחת, לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לשואה...

לפני 90 שנה, בכסלו תרפ"ז, דצמבר 1926, עלו ראשוני יפעת להתיישבות בעמק...

פעמים רבות ייצגו "אפרוחים" את ענף הלול במסכת האסיף...

נווה הקיץ לילדי יפעת מתקיים בחופש הגדול זה עשרות שנים בפעילויות יצירה רבות דמיון, שירים, תלבושות ועלילות מסעירות, תוך שיתוף פעולה מחמם לב בין הילדים...

בחג המחזור, אחרי חזרות אינספור, העלו בוגרי יב' נצנוצי דמעות בעיני הוותיקים נוכח כישרון המשחק, המחול, הזמר וההומור העצמי של בני המחזור כולם...

מקומן של החברות לא נפקד בתחרויות החקלאיות העליזות שנערכו בחג העצמאות או בחג השבועות ביפעת...

חזרות המקהלה לפסח החלו בתחילת אדר, כשבועיים-שלושה לפני פורים...

הכיבוד בנשפי פורים העליזים בעשורים הראשונים הוגש על ידי מלצרים בעלי מיומנויות מיוחדות...

בינואר 1980 נערכו ביפעת "סדנאות", הזכורות לטוב עד היום, בהשתתפות 293 חברות וחברים בכל קשת הגילים...

פעם הכיר כל ילד את שיר חנוכה הנחמד "עשיתי לי חנוכיה מקרש וסלילים", וגם הבין היטב את פירושו בחיי המעשה...

במשך עשרות שנים היה המוסך ענף שירות חיוני ביפעת.
בלי המוסך, שום ענף חקלאי וענף עזר לא יכול היה לתפקד...

בשבת בצהריים, יום הכיפורים תשל"ד, 6 ב-אוקטובר 1973, פרצה מלחמה. תוך שעות גוייסו עשרות חברים...

חגיגת בר-המצווה המשותפת ביולי היתה השיא של שנה עמוסת חוויות ואירועים בכיתה ז', שהשאירה לילדים ולהורים זכרונות שאינם נמחקים...

טקסי הביכורים ביפעת היו ברוב השנים מושקעים, מגוונים, מלאי שמחה...

ילדי הכיתות הצעירות התכוננו לתפקידם הגדול ב"מה נשתנה" בליל הסדר זמן רב. מייד אחרי פורים החלו להתאמן...

בפורים תשל"ג (1973) השתתפו חברי יפעת בקונגרס העליות הראשון (והיחיד, יש לומר), שהיה הקונגרס הכי עליז ויצירתי בכל תולדות הציונות...

דקלומים ושירים בשבח אילנות ארצנו היו חלק בלתי נפרד ממסיבות חג האילן המתוקות ביפעת...

בעבודה הקשה של הקטיף בפרדס בחורף השתתפו ילדים רק מכיתה ז' ומעלה וחברים צעירים, חוץ מהצוות הקבוע שכלל גם חברים מדור הראשונים...